סקס אחר |

תשוקתן של נזירות מהמאה ה-7

ספר בן 1,300 שנה, שמוצע כעת למכירה, מדריך נזירות כיצד למשול בתאוותן ולא לעורר תאוות אצל הבנים

ליטל לוין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליטל לוין

איך קראו הנזירות ממנזר בארקינג באנגליה את הספר "בשבחי הבתולים?". אפשר שאם המנזר הקריאה להן מתוכו באור יום, כשישבו יחד בגן. או שעבר בין חדרים חשוכים, שם הציצו בו הנזירות לאור קלוש של נר.

חלפו כ-1,300 שנים מאז שיושבות המנזר קיבלו אותו מידי אלדהלם, הבישופ משרבורן וקול סמכות בשעתו בענייני תאוות בשרים ומניעתה. הוא גם ידוע כאחד התומכים המוקדמים בהשכלה לנשים.

הספר, שעומד כעת למכירה פומבית (מקווים לגרוף תמורתו חצי מיליון פאונד, מדווח טלגרף), נודע כספר האנגלי המוקדם ביותר שהתגלה עד כה ופונה במיוחד לקהל של קוראות נשים. הוא נכתב בלטינית בשם De Laude Virginitatis ולא תמיד חוסך בתיאורי חושים מסעירים, גם אם למטרת איסורם.

עמוד מתוך ספר ההדרכה "בשבחי הנזירות", מאה 7צילום: sotheby's

על הנזירות להשלים את "הבתולים הגשמיים" ב"צניעות הרוח", ולהימנע ממלבושים מפתים. "אם את עוטה מלבושים מהודרים ויוצאת בקהל כדי למשוך את תשומת לבו, אם את מרתקת עיניי בחורים צעירים ומפיקה אנחות מפיהם של נערים, אם את מטפחת את אש הציפייה המינית – לא ניתן למחול לך כאילו היתה מחשבתך צנועה וענווה", נכתב.

אלדהלם לפחות נמנע מסטנדרט כפול, ואף בספר הזה נועד לנזירות הוא גוער בבני שני המינים: "אני נכלם מלדבר על הפזיזות עזת המצח והטיפשות המחוצפת, שהם מנת חלקם של נזירות ונזירים", כתב. אלה יוצאים "בגלימות צבעוניות ומני עיטורים. הגוף מתקשט ועמו הצורה החיצונית, איבר אחר איבר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ