בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

100 להולדת טיורינג

חוקר מטיל ספק בכך שמפצח קוד האניגמה התאבד

שנים ההנחה היתה שאלן טיורינג התאבד ב-1954 כי הרדיפה ממנה סבל כהומו הכריעה אותו. אבל הראיות, טוען חוקר בכנס באוקספורד, לא תומכות בכך

48תגובות

ימי הולדת הם זמן להיזכר, לחגוג, לחלוק כבוד – וגם לערער על אמיתות מוסכמות. במיוחד כשמדובר בחגיגות יופם הולדת של אדם כאלן טיורינג, שאתמול (שבת) מלאו 100 שנים להיוולדו.

הגאון המתמטי שפיצח את קוד האניגמה הנאצי במלחמת העולם השנייה, האיש שהניח את היסודות למדע המחשב והמציא את הקונספט של בינה מלאכותית – סיים את חייו בנסיבות טראגיות מעט לפני יום הולדתו ה-42. בשנת 1952, אחרי שהגיש תלונה על פורץ לביתו, מצא עצמו טיורינג הבריטי נחקר במשטרה בשל יחסים הומוסקסואלים שהיו אסורים בהתאם לסעיף 11 בתיקון לחוק הפלילי הבריטי מ-1885. זהו אותו סעיף שבעטיו הושלך לכלא המחזאי והסופר אוסקר וילד, שסיים את חייו בבריאות ירודה זמן קצר לאחר שחרורו.

לטיורינג הוצעה חלופה: עונש מאסר, או סירוס כימי באמצעות הזרקה של אסטרוגן סינטטי. טיורינג קיבל עליו את האופציה השנייה. בתקופה הבאה, הוא היה נתון לעינה הפקוחה של המשטרה שבחנה מקרוב את מפגשיו.

שנתיים אחר כך עוזרת הבית שלו מצאה אותו מת במיטתו, לצדו על השידה תפוח אכול למחצה. הדו"ח שלאחר מותו קבע שהוא מת מהרעלת ציאניד. איש לא יודע מה קרה במיטתו בלילה שמת, אבל מקובלת הסברה שטיורינג הספיג את הרעל בתפוח כדי להמתיק את מרוריו. בחקירת מותו נקבע שהתאבד.

העולם הרחב לא שמע על טיורינג ועל חלקו המכריע בפיצוח הקוד ופיתוח מדעי המחשב. כמו כל חברי הרויאל אקדמי, גם טיורינג זכה להספד רשמי ב-1955, אבל הוא מתאר בעיקר את עבודתו המתמטית ולא מזכיר את תרומתו העצומה למחשוב, גם לא את פיצוח האניגמה שעוד היה אז בגדר סוד, ואף מילה על מעצרו ואישומו, שהיו ידועים לכל אבל התפרסמו באופן רשמי רק בשנות ה-70 המוקדמות, עם התעוררות פעילים למאבק למען זכויות הומואים ופרסום פרטי פיצוח האניגמה.

כמעט מתבקש להניח שטיורינג הגאון התאבד כי קץ בניסויים הקשים בהם העמידו אותו הנורמות החברתיות והחוק של זמנו. אבל פרופ' ג'ק קופלנד, מומחה לטיורינג, הציג אתמול בכנס באוניברסיטת אוקספורד טענה אחרת: הראיות שנאספו בחקירה לאחר המוות לא היו מספיקות כיום בשביל לקבוע שטיורינג אכן התאבד, ולמעשה האפשרות שמת בתאונה סבירה באותה מידה. טיורינג, הוא טוען, עשה לו מנהג לאכול תפוח לפני השינה, ולא פעם קרה שהוא לא גמר אותו עד הסוף.

זה לא מוכיח כלום; הגיוני להניח שבלילה האחרון שלו בחר טיורינג להמשיך במנהגיו כרגיל רק שהפעם הזו לתת להם טוויסט קטלני. אבל אין לדעת, כי רכיבי התפוח מעולם לא נבדקו. ההנחה שהיה ספוג ציאניד תיוותר לעד בגדר השערה.

קופלנד מאמין שסבירה באותה מידה טענתה של אמו של טיורינג, שרה, שפרסמה ביוגרפיה של בנה ב-1959 ובה דחתה את מסקנת הדו"ח וכתבה שבנה מת כתוצאה מתאונה. בחדר קטן ופנוי בביתו הוא ערך באותה תקופה ניסויים בכמות קטנה של ציאניד וערך אלקטרוליזה בתמיסות של הרעל. באותו לילה הוא עשה טעות לא זהירה שהביאה למותו. לא בפעם הראשונה טעה: במקרה אחר, מזכיר קופלנד, ניסוי ביתי גרם לטיורינג להלם חשמלי חמור. ייתכן שהתפוח ננגע בטעות בציאניד, או שטיורינג, שהיה ידוע בכך שטעם כימיקלים כדי לזהות אותם, שאף במקרה את אדי הרעל.

לפי הביוגרפיה המקיפה של אנדרו הודג'ס, הניסויים הללו נועדו להסוות את התאבדותו. אבל טיורינג של הודג'ס אינו אופטימי פחות מזה של קופלנד: טיורינג לא התבייש בהומוסקסואליות שלו, והוא אף ניסה לחיות כהומו. ב-1952 וב-1953 הוא עשה את חופשותיו בנורווגיה וביוון "באופן מוצהר על מנת להשתחרר מעול החוק הבריטי. סביר גם להניח שהחדשות על תנועה ראשונית של הומואים בסקנדינביה השפיעו עליו". אבל החלטתו לחיות חיים גאים בגלוי לא עלתה יפה. לדברי הודג'ס, העלמת העין הפכה לרדיפה, נגזר עליו להפסיק את עבודת המודיעין הסודית שערך, ולבסוף כוחו לא עמד לו.

קופלנד רואה בזה הסבר אפשרי מני רבים. "בנינו מחדש את הנרטיב של חיי טיורינג, ובנינו אותו כסיפורו של צעיר אומלל שהתאבד. אבל אין ראיות שיתמכו בזה", אמר קופלנד לבי-בי-סי. אבני הבניין לנרטיב הזה הונחו כבר בדו"ח חקירת המוות. ביום שישי שלפני מותו טיורינג השאיר כמנהגו פתק על שולחן העבודה ובו רשימת דברים לעשות אחרי שישוב מסוף השבוע הארוך ג'ק פרנז, שכתב: אצל אדם מסוגו, אין לדעת מה יהיה השלב הבא בתהליכי העיבוד המנטלי". החוקר לא פירט למה כוונתו בביטוי "אדם מסוגו".

קופלנד טוען מנגד שבזמן מותו הקריירה של טיורינג היתה בשיאה האינטלקטואלי, ושהוא התמודד בהומור עם מעצרו, הרשעתו, והסירוס הכימי. "טיורינג נרדף", אמר קופלנד, "אבל רוחו לא נפלה". ציטוטים כמו זה, שאמר טיורינג לחברו, מוכיחים זאת לכאורה: "בזמן שהוחזקתי במעצר עם פושעים אחרים, היתה לי תחושה נעימה ביותר של חוסר אחריות. כמו להיות שוב בבית ספר".

אחרי מותו, חבריו העידו בפני החוקר שימיו האחרונים עברו במצב רוח מרומם. שכנה סיפרה שערך מסיבת תה נהדרת לה ולבנה ארבעה ימים לפני כן.  חברו הקרוב ושותפו למחקר, רוברט גנדי, שבילה עמו את סוף השבוע שלפני מותו, אמר לחוקר שאם כבר, טיורינג היה שמח יותר מכרגיל. גם אלה לא מצביעים על כלום. אולי נפרד מהחיים. נראה שחוקר המוות התייחס לכל אלה כחלק מהפרעה באיזון אצל טיורינג. בתקופה שבה הומוסקסואליות נתפשה כמחלה, חוקר המוות כרך אותה עם תיאורים של תסמיני מחלות נפש אחרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו