ליטל לוין
ליטל לוין

בשבועות האחרונים מוירה ג'ונסטון, בת 29, מסתובבת באזור יוניון סקוור בניו יורק בלי כסות לשדייה. היא נצפתה לראשונה באיסט ווילג' במאי בחסות הקיץ שהקדים, נינוחה מאוד בגופה ופניה כנות ובוטחות. בניו יורק אסור לשתות אלכוהול במרחב הציבורי אבל, כמו שהעולם למד מאז ג'ונסטון החלה בפעילותה, חוק משנת 1992 מתיר לנשים להתהלך חשופות חזה בעיר בכל מקום שבו מותר לגברים לעשות כן. בסיאטל לעומת זאת, אשה שהחלימה מסרטן השד נאלצה להיאבק על זכותה לשחות בבריכה בלי חלק עליון.

העלאת מודעות לחוק הניו יורקי היא מטרתה המוצהרת של ג'ונסטון. אמה ואחיותיה תומכות בה, סיפרה ג'ונסטון, והוסיפה שאמה החלימה מסרטן השד. "אנשים חושבים שאני מטורפת, ופרמדיק אחד עצר אותי ברחוב, אבל למעשה אני יציבה נפשית. הדבר שאני עושה הוא לא נורמלי מבחינה חברתית".

זה מוזר, כשהחוק מתיר דבר מה שנחשב לטאבו בחברה, ובשפת הגוף הסובלנית והטבעית שלה, נכונותה להצטלם לצד תיירים (מחייכת במעט אירוניה), היא מציעה מבט רענן על ציצים כחלק ממשי בגוף הנשי, כפי שמכיר בהן החוק הניו יורקי, אבל לא החברה (בינתיים). ואוסף התגובות הזה מברייק-ת'רו רדיו מעלה תקווה שבקרוב יהיה החזה הנשי לא רק בד לפנטזיות, לא איבר שיש להצניע, לא רק קרן שפע לתינוק היונק ולא רק אובייקט לגירוי מיני. פשוט, ציצי. והסוף לסקנדלי פטמות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ