המזגן חוגג 110 קיצים

ביולי לוהט של 1902 לחץ וויליס קרייר על המתג בבית דפוס בברוקלין וחולל שינוי אקלים עולמי - שבאופן פרדוקסלי תורם כנראה לגלי החום ששוטפים את כדור הארץ

ליטל לוין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ליטל לוין

ב-17 ביולי 1902 המזגן הראשון בעולם החל לפעול בקומה השנייה של בניין דו קומתי בברוקלין. לא לרווחת האדם נועד, כי אם לצרכיו של בית דפוס שבדיוק עבר לבניין החדש ונתקל בקשיים בהדפסה של השבועון הקומי המאויר Judge.

האיורים הודפסו בשלבים: בכל פעם הונח צבע אחד על הנייר, וצריך היה לחכות שיתייבש כדי להכניס אותו לסיבוב נוסף של צבע במכונה, אבל האוויר הלח של ברוקלין הרטיב את הנייר והאט את ספיגת הדיו, מה שהקשה על הדפוס לעמוד בלוח הזמנים. בזמן ההמתנה הנייר גם התרחב מלחות כך שבפעם הבאה שיצא מהמכונה קווי הצבע התקבלו במרחק זה מזה.

וויליס קרייר, מהנדס צעיר שהקים לא מכבר חברה חדשה, הציע פתרון. הוא מצא שדחיסת אוויר בצינורות מלאים במים קרים, שמוצבים בגבהים שונים בפנים הבניין ומחוץ לו, מאזנת את הלחות בחדר ומבקרת את האקלים. מערכות קירור פעלו כבר באמצע המאה ה-19, מנשבות אוויר דרך מאגרי קרח או צינורות שהנוזל הדחוס בתוכם ספג את החום. אבל בניגוד להן, ההמצאה של קרייר, כאמור, לא רק קיררה: היא ביקרה את הלחות.  

ההמצאה לא התפשטה מיד לציבור, אבל עד סוף שנות ה-30 קרייר כבר הצטלם עם שפנפנות מיזוג, והמזגן נעשה לחלק שכיח מבנייני משרדים ומגורים. בסוף שנות ה-40 הוכתרה יוסטון הלוהטת שבטקסס בתואר "העיר הממוזגת ביותר", וכשהוקמה בארה"ב העיר הפרברית הידועה לשמצה לויטאון, הקבלנים התקינו מזגן בכל בית. תמונות ואיורים של עקרות בית חיכניות מחוות אל המכשיר החדש הופיעו במגזינים ובפרסומות. חברת קרייר עצמה ממשיכה לאזן אקלימים ברחבי העולם, בהם התקרה המפורסמת של הקפלה הסיסטינית בוותיקן.

אבי המזגן וויליס קרייר ב-1915

"המזגן, במובנו הרחב, השפיע השפעה מרחיקת לכת על האופן בו אנשים חיו ועבדו", אומר לניו יורק טיימס ברנרד א. נאג'נגסט, מומחה להיסטוריה של מערכות מיזוג. "הוא איפשר לתעשייה לפעול בדרכים שלא היו פתוחות בפניה קודם, ובמקומות שבהם לא יכלה לפעול לפני המזגן". המזגן נולד בשביל התעשייה ושינה אותה. בראד פאלמר בוושינגטון פוסט מצטט מהמוזיאון הלאומי לבניין כדי להמחיש איך התנהלה הכלכלה לפני היות המיזוג: "לפני המזגן, החיים האמריקאים התנהלו במחזוריות עונתית שהוגדרה לפי מזג האוויר. היצרנות של עובדים ירדה ביחס ישר לחום והלחות בחוץ – ובימים החמים ביותר עובדים הקדימו לעזוב את מקום עבודתם, ובעלי עסקים נעלו את הדלתות ללקוחות. גם חנויות ותיאטראות נסגרו, באין אפשרות לקבל בתנאים נוחים קבוצות גדולות של אנשים באולמות מחניקים. הערים התרוקנו... בתים ובנייני משרדים תוכננו כדי לנצל את הקירור הטבעי, ואנשים בילו את הקיץ במרפסות ועל מדרגות חירום".

לויטאון. מזגן לכל ביתצילום: carrier.com

לפי השנתון הסטטיסטי של ישראל לשנת 2011, ב-76.5 אחוז ממשקי הבית יש מזגן. כיריים לבישול לעומת זאת יש לכ-57 אחוזים ואינטרנט ל-66.3 אחוז. מבין 14 הערים הגדולות בישראל, בירושלים יש הכי פחות מזגנים -- ב-39.3 אחוז ממשקי הבית. חולון היא העיר הממוזגת בישראל, עם מזגנים ב-94.2 אחוז ממשקי הבית.

אבל, כפי שכותב סטן קוקס בספרו Losing Our Cool (המצוטט אצל פאלמר), אפשר שהשאיפה הגלובלית למזגן, על צריכת האנרגיה העצומה שכרורכה בה, באופן פרדוקסלי רק מחממת את כדור הארץ. הקיץ, 90 קניונים בהונג קונג הבטיחו להוריד את הטמפרטורה מ-26 ל-24 כדי לחסוך בכסף ואנרגיה.

איור מ-1954 מציג את קרייר מפעיל את המזגן הראשוןצילום: Carrier.com

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ