בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר על השלטון המקומי

חריגות בנייה, מפגעים סביבתיים ושכר מנופח

דו"ח המבקר על תפקוד הרשויות בשירותים המוניציפליים מתמקד בעיקר בבעיות הבטיחות בתחנות הדלק בתל אביב, במינויים החריגים בעיריית נצרת עילית ובחריגות הבנייה הנרחבות בבני ברק ובבית שמש

8תגובות

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה על השלטון המקומי, לשנים 2012-2011, התפרסם היום (שלישי) ועוסק בליקויים ברשויות המקומיות. בניגוד לדו"ח משנה שעברה, השנה המבקר לא עוסק בשחיתות ברשויות. בדברי הפתיחה של המבקר החדש, יוסף שפירא, מתייחס לתפקוד הרשויות בשירותים המוניציפליים. פרקים מיוחדים בדו"ח מתייחסים למצב בלוד ובנצרת עילית.

מינויים חריגים ושכר מנופח בנצרת עלית

בחלק של דו"ח המבקר העוסק בנצרת עלית, נמצאו, בין השאר, ליקויים בניהול כוח אדם של העירייה. על פי הדו"ח, בשנים 2009 ו-2010 העסיקה העירייה ארבעה יועצים ועוזרים לראש העיר בעלות כוללת של כ-750,000 שקל לשנה וב-2011 העסיקה חמישה עוזרים ויועצים בעלות של כ-918,000 שקל, זאת בניגוד להנחיות המאפשרות למנות שניים בלבד. בין יועצי ראש העיריה פועל גם יועץ לענייני התיישבות שעבור הוצאות העסקתו התבקש גזבר העיריה להקצות תקציב של 200,000 שקל לשנה. בדו"ח מצוין כי משרד הפנים אישר את העסקת היועץ בשכר בכירים וזאת למרות שההליך בוצע בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים עצמו. עוד נמצא כי מכסת הקילומטרים של יועץ זה גדלה השנה מ-12,000 ק"מ בשנה ל-50,000 ק"מ בשנה.

תומר אפלבאום

בדו"ח מוזכרת גם בחירתה לתפקיד של מנהלת מחלקת קליטה בעלת השכלה תיכונית שהועדפה על בעלת תואר שני, וזאת בניגוד לתנאי המכרז שדרש השכלה על-תיכונית. עוד מוזכר עובד עירייה שמונה לתפקיד מנהל אגף פיקוח וביטחון, בחוזה בכירים, ללא קיום מכרז, ללא חתימת גזבר ובניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית של העיריה.

המבקר קבע כי ראוי כי משרד הפנים יבדוק את האופן שבו ראש העירייה וראש המינהל העירוני קיבלו עובדים שלא לפי תקנות מכרזים לקבלת עובדים, ובהתאם לממצאי הבדיקה ישקול אם להביא את הסוגיה לידיעת הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים ולטיפולה.

מעיריית נצרת עילית נמסר בתגובה: "זהו עוד דו"ח מביש של מבקר המדינה שייזרק לפח. דו"ח חסר ערך, בזבוז זמן וכסף של משלם המסים הישראלי. זהו דו"ח פוליטי ומגמתי, שבמקום מטרתו המקורית - לנסות לעזור למערכות הציבוריות - מחפש להצדיק את קיומו על ידי כותרות ושערוריות, שברובן לא היו ולא נבראו. אחרי שנה וחצי של נבירות, חקירות אינטנסיביות, והיטפלות לכל בדל שמועה, כל מה שמצאו אנשי המבקר הן כמה טענות קטנוניות וטרדניות שבינן לבין טובת הציבור - אין דבר. אנשי המבקר, לאחר שלא מצאו שערוריות עסיסיות שיצדיקו את עבודתם - קיבלו בקלות ערימת רפש דמיונית מידי שני משתפי הפעולה שלהם - הגזבר והיועצת המשפטית, והפכו את גיבוב השטויות הזה לדו"ח רשמי מטעם המדינה".

תחנות הדלק בתל אביב מהוות מפגע סביבתי ובטיחותי

בתל אביב התמקד דו"ח מבקר המדינה בנושא תחנות הדלק. על פי הדו"ח, "מצטיירת תמונה עגומה המלמדת על היעדר אמצעי בטיחות מספקים בתחנות התדלוק בתל אביב-יפו, על היותן מוקדים של זיהום אוויר, קרקע ומים ועל סכנתן הרבה לסביבה".

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה מפברואר 2012, ב-35 מ-50 תחנות הדלק הציבוריות בתל אביב קיים זיהום קרקע. ב-15 מ-35 התחנות האלה נמצא זיהום גם במי התהום. האמצעים הקיימים בתחנות רבות אינם עומדים בדרישות. ועל הפיקוח הרופף מעיד אולי יותר מכל הנתון הבא: מ-2008 עד 2011 לא הוציא המשרד להגנת הסביבה אפילו צו הפסקה מנהלי אחד לתחנות הדלק שהפרו את תנאי רישיון העסק או את תקנות המים. התראות נשלחו לשמונה תחנות בלבד. גם העירייה לא הוציאה צווי סגירה מנהליים בין 2009-2011.

בתל אביב 62 תחנות דלק, 50 מהן ציבוריות. בין השאר, חושפת הביקורת כי תשע תחנות דלק, שלוש מהן בבעלות העירייה, פעלו שנים רבות ללא רישיון עסק. בחלקן לא היו אמצעי בטיחות אש, אף שרשות הכבאות העירונית סירבה לאשר את המשך פעילותן ללא אמצעים אלה.

מעיריית תל אביב נמסר כי כל תחנות הדלק העירוניות נסגרו זה מכבר, ואינן פעילות עוד. באשר לתחנות דלק מסחריות, רישיונן של תחנות אשר לא עמדו בדרישות המחלקה לכיבוי אש בוטל, והן נמצאות בהליכי אכיפה משפטית. תחנות אשר במהלך הליכי הוצאת הרישוי התגלה שאינן עומדות בדרישות כיבוי אש, בקשתם לרישיון סורבה והם עברו לאכיפה משפטית אשר תסתיים בצו סגירה או בהשלמת הדרישות. העירייה מבצעת מעקב מתמיד אחר מילוי דרישות כיבוי אש, גם לאחר מתן רישיון עסק, ובמידת הצורך מפעילה את מנגנוני האכיפה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בעשור האחרון ביצע מחוז תל אביב מעל 100 פעולות אכיפה נגד תחנות דלק במחוז, לרבות התראות ושימועים והליכים פליליים. יצוין כי מדובר בנתון גבוה בהתחשב בכך שבכל המחוז ישנן כ-115 תחנות דלק ציבוריות. על פי הנחיית השר הקודם, התמקד המחוז בהיבטי זיהום קרקע ומים בתחנות הדלק. עם כניסתו של השר גלעד ארדן לתפקיד הורחבה הדרישה וניתנה הנחיה לטפל גם במניעת זיהום אוויר. הנחיה זו אפשרה את הרחבת הפעולות בעניין ואכן נפתחו הליכי אכיפה נגד כמחצית מהתחנות אשר קיבלו תנאים ברישיון העסק להתקנת מערכות למניעת זיהום אוויר. בעקבות הערות המבקר הודק התיאום ושיתוף הפעולה עם העירייה בדבר האכיפה נגד תחנות הדלק ונקבעה תוכנית עבודה בעניין".  

חריגות בנייה נרחבות בבני ברק ובית שמש

חריגות בנייה בהיקף נרחב, אי ביצוע צווי הפסקה למבנים שהוקמו ללא היתר ושורה ארוכה של מחדלים נוספים בפעולות אכיפה כלפי עבירות בנייה. אלו הם חלק מהכשלים והליקויים שמצא מבקר המדינה לאחר מעקב שערך אחר פעילות ועדות התכנון והבנייה בערים בני ברק ובית שמש.

אייל טואג

על פי המבקר, אכיפת דיני התכנון והבנייה בועדה המקומית היא "מועטה ובלתי אפקטיבית". צווי הפסקת עבודה מנהליים לא נאכפו ובמקרים שונים לא פעלה הוועדה המקומית נגד עברייני בנייה שלא מלאו צווי הריסה שהוציא בית משפט ולא השתמשה בסמכויות הנתונות לה כדי לוודא שהוראות בית המשפט אכן ימולאו. המבקר קרא לוועדת התכנון והבנייה המחוזית להגביר את מעורבותה בנעשה בבית שמש ולהבטיח שיפור ביכולת אכיפת החוק.

בבני ברק מצא המבקר שבשנים 2008-2011 היו 407 הפרות של צווי הפסקה מנהליים לעבודות בנייה, כמעט מחצית מכל הצווים שהוצאו באותה תקופה. אחת הבעיות שאיתרו אנשי משרד המבקר בעיר היא שבצמוד למבני מגורים רבים נבנו שלדי מתכת על עמודי מתכת, לכאורה לצורך הקמת סוכה לחג הסוכות. אלא שרבים מהמבנים לא פורקו לאחר החג והפכו למבני קבע שנוספו לדירות המגורים ושמשו כמרפסות או חדרים. מדובר במבנים ללא היתר ותנאי בטיחות המסכנים חיי אדם.

בסיור שערכו אנשי משרד המבקר בכמה מבנים לא חוקיים, הם מצאו שעל אף החלטה של בית משפט המורה להרוס מבנים אלו, הם נשארו על תילם. באחד המקרים היה מדובר בבנייה בלתי חוקית בקומת מרתף שבמהלכה הוכשר המקום כישיבה. נגד הבונים הוגש כתב אישום על ידי הוועדה המקומית ובעקבות עסקת טיעון נקבע לפני שנתיים שעליהם להרוס את המבנה בתוך תשעה חודשים. אולם בסיור שערכו השנה אנשי משרד מבקר המדינה התברר שהמבנה לא נהרס.

עיריית רחובות חילקה נכסי ציבור עירוניים לגופים פרטיים

מהחלק שהוקדש בדו"ח לעיר רחובות, עולה כי העירייה הקצתה קרקעות העירוניות, בניגוד לכללים ולהוראות משרד הפנים. באחד המקרים בהם התברר כי עמותה שקיבלה היתר לבניית בית כנסת בתנאים מסוימים אך לא עמדה בהם – ראש העירייה, רחמים מלול, וממלא מקומו, בן-ציון שרעבי, התערבו כדי למחוק מסדר היום של המועצה העירונית את הדיון בביטול הקצאת המקרקעין.

דו"ח המבקר מגלה כי העירייה אישרה בקשות של עמותות להקצאת קרקעות ומבנים בניגוד לפרוגרמה (תוכנית האב הקובעת את השטחים הציבוריים המונציפלים בשכונות), או בשכונות ותיקות (דוגמת כפר גבירול וקריית משה), בהן בכלל לא הייתה קיימת פרוגרמה. בשבעה מקרים התברר לאנשי המבקר כי העירייה נתנה לעמותות להשתמש בקרקעות לצרכיהן – כלומר חילקה נכסי ציבור עירוניים לגופים פרטיים – ללא הסכם קביל, וללא אישור מועצת העירייה או שר הפנים. בשניים מן המקרים העמותות אף השתמשו במבנים לשימושן, ללא שהחל כל תהליך רשמי המתיר להן להשתמש בשטח אפוא. 

אחד המקרים המוזכרים בדו"ח המבקר נוגעים לכוונת עיריית רחובות להקצות קרקע לבניית מקווה באחד הרחובות הוותיקים בעיר המוכרים כמעוז החילוניות בה – שדרות ח"ן. זאת, כאשר לפי הפרוגרמה העירונית, במקום אמור לקום גן ילדים או מועדון. רק פסק דין של בית המשפט המחוזי ביטל את ההחלטה העירונית נגדה נאבקו התושבים באזור. במאבק מקומי אחר בשכונת מקוב בעיר, גילו התושבים מקרים נוספים של וועדת ההקצאות העירונית, הפועלת שלא על-פי נוהלי משרד הפנים.

מעיריית רחובות נמסר כי "עמדת העירייה היא שכאשר מגרש כלשהו מופיע בתב"ע כשטח לבנייני ציבור, אפשר שייבנו עליו כל המבנים המתאימים להגדרה זו, כגון: גנים, בתי"ס, בתי כנסת וכד'. בנוסף לכך, המועצה קיבלה החלטה ברוח זו האומרת כי בכל שטח לבנייני ציבור ניתן לבנות, כאמור לעיל. כיון שאין דעת המבקר נוחה מכך, אנו עסוקים בחודשים האחרונים בכתיבת פרוגרמה חדשה שתכלול השימושים המבוקשים בכל שטח לבנייני ציבור.

אי סדרים בבניית האצטדיון בסכנין

דו"ח המבקר שבדק את עיריית סכנין, התמקד בהתנהלות סביב הקמתו ותפעולו של אצטדיון הכדורגל בעיר. ב-2005 תרם הוועד האולימפי של קטאר ששה מיליון דולר לשיפוץ האצטדיון וסביבתו. הקטארים התעקשו שהכסף לא יעבור דרך גופים ישראלים, ולכן הוא הופקד בבנק ברמאללה. 

על פי מבקר המדינה, העירייה לא דנה בניהול כספי התרומה ולא פנתה למשרד הפנים בטרם קבלתה כדי להסדיר את אופן ההתנהלות. על פי הדו"ח, העירייה התקשרה עם שלושה קבלנים לצורך ביצוע העבודות, בניגוד להוראות משרד הפנים וחוק הרשויות המקומיות. 

בנוסף, ב-2010 וב-2011 הועברו כספים רבים מחשבון הבנק ברמאללה לקבוצת הכדורגל של סכנין, למרות שהכסף יועד לשדרוג האצטדיון ולא לפעולתה השוטפת של קבוצת הכדורגל. כמו כן, בנובמבר 2010 נפדה צ'ק בסכום של 10,000 דולר, עליו חתמו שלושת מורשי החתימה בחשבון ובהם ראש העיר, לפקודת עמותת "שמשון בני טייבה".

ראש העיר לשעבר של סכנין, עו"ד מוחמד בשיק, אמר כי הוא מכבד את הדו"ח, אך הוא אינו משקף את המציאות. "פעלנו בשקיפות מלאה וכל ההליך היה בליווי מהנדס העירייה, הגזבר ומנכ"ל העירייה, בנוסף, היינו בקשר רציף עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אילן כהן ודיווחנו על כל הפעילות. צריך להדגיש כי התרומה מקטאר והכספים שהושקעו באצטדיון, כ-45 מיליון שקל, מהווים סגירת פער של עשרות שנים ובלי הכסף הזה לא היה שום סיכוי לבנות ולשפר את האצטדיון". 

ראש העיר הנוכחי, מאזן גנאים, אמר כי הביקורת לא מצודקת. לדבריו, כל ההליך התנהל בשקיפות מלאה וגם העברות הכספים לקבוצות הכדורגל היו בתיאום ואישור הועד האולימפי הקטארי.

התשתיות בקרית שמונה קורסות בשל היעדר תקציב

מבקר המדינה התמקד בבדיקתו בעיריית קרית-שמונה במתן שירותים מוניציפאליים וניהול נכסי העירייה. מממצאי הבדיקה עולה תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לרמת השירותים לתושבים, עד כדי היווצרות מפגעים תברואתיים ובטיחותיים בתחום שיפוטה.
המבקר קובע כי על העיריה לפעול בפרט לתיקון מיידי של מתקני המשחקים בתחומה או לחילופין לבטלם. רק שמונה מתקני המשחקים, מתוך 31 שנבדקו, היו מתאימים לדרישות התקן. יתר המתקנים לא התאימו לדרישות התקן והיו בהם ליקויים בטיחותיים. עם זאת, העירייה לא פעלה לתיקונם והותירה אותם נגישים לציבור.

מזה שנים העיריה שקועה בגרעונות גבוהים שמקשים על תפקודה. כך, לדוגמא, מצא המבקר כי לא נעשו עבודות לשיקום ושדרוג כבישים בעיר משום שהעיריה לא יכלה לשאת ב-10 אחוזים מעלות העבודות כמתחייב. משרד התחבורה מתנה את השתתפותו בשיקום ובשדרוג של כבישים בכך שהרשות המקומית תישא ב-10% מהעלות. 

עוד נמצא כי בתחום שיפוטה של העירייה פועלים שמונה בתי ספר ו-35 גני ילדים. העירייה לא התקינה במוסדות החינוך שבתחום שיפוטה ציוד כיבוי אש על פי דרישת מכבי האש. אמנם העירייה הכינה תכנית להשלמת ציוד כיבוי לשנים 2008-2011 בסכום כולל של כ-3.6 מיליון ש"ח, אך היא לא הקצתה מקורות כספיים לשם כך.

לפני כעשור קיבלה העירייה 4.5 מיליון שקלים לשם שיפוץ בניין העירייה שנפגע מקטיושה. למעשה רק 144,000 שקל שימשו לשיפוץ חלק ממשרדיה. ביתרת הסכום השתמשה העירייה למטרות אחרות. על אף תכנון מפורט להקמת בניין עירייה חדש וקבלת המימון לכך, לא נבנה הבניין עד כה, והדבר מכביד על הקופה הציבורית. לעירייה אין מבנה חלופי למשרדיה, והיא משתמשת בבניין שבבעלות הסוכנות היהודית בתור בניין למשרדיה על אף התנגדותה המפורשת של הסוכנות היהודית לשימוש זה.

תגובת עיריית קריית שמונה: "העירייה מודה למבקר המדינה על עבודה מקצועית ומפורטת, אשר הוכיחה בצורה ברורה כי משרדי הממשלה אינם מאפשרים לעירייה תקציב מתאים לצורך הענקת שירותים הולמים וטובים לתושבי העיר, כמו במרכז הארץ. כפי שהדו''ח מציין, הניהול הכספי של העירייה מתנהל בשיתוף חשב מלווה במשך שבע שנים אחרונות, ולמעשה משרד הפנים נוכח בעיר באופן יום יומי. מכאן, שהנתונים שנחשפו בדו''ח ידועים למשרד הפנים ולמשרדי הממשלה. גזברות העירייה, החשב המלווה ומשרד הפנים הקפידו על כך שהעירייה תצמצם את הגרעון הנצבר. עם זאת, הצמצום בגרעון, שהוא חשוב כשלעצמו, בא על חשבון פגיעה ברורה ב'סל השירות' לתושב. במצב התקציבי הקיים, שיפור השירות לתושב, בתחומי התשתיות, הניקיון, הגינון, רישוי מוסדות חינוך ועוד – שיפור כזה דורש תקציב שאינו מצוי, והוא אינו אפשרי".

השתתפו בהכנת הידיעה: רויטל חובל, אלי אשכנזי, ג'קי חורי, טלילה נשר, גילי כהן, אילן ליאור וצפריר רינת 
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו