בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המרמרה, חלק ב'

ועדת טירקל: להטיל אחריות פלילית על הדרג המדיני בגין פשעי מלחמה של חיילים

עוד קובעים מחברי הדו"ח כי חקירות צבאיות אינן צריכות להתבסס על תחקירים מבצעיים, וכי יש להרחיב את סמכויותיו של הפרקליט הצבאי הראשי

74תגובות

ועדת טירקל, שבדקה את אירועי המשט הטורקי לעזה, ממליצה לבצע שינויים דרמטיים בדרך שבה מתקבלות החלטות על פתיחה בחקירה פלילית בחשד לפשעי מלחמה מצד חיילי צה"ל. בניגוד לעמדת הצבא, קובעת הוועדה כי ההחלטה לפתוח בחקירה אינה תלויה בשום צורה בתוצאותיהם של תחקירים מבצעיים. לקריאת הדו"ח המלא

בינואר 2011 הגישה ועדת טירקל את חלקו הראשון של דו"ח הבדיקה שלה, שעסק בכשלים שהתרחשו בהשתלטות על "המאווי מרמרה" במאי 2010. מאז פרסומו, עבדה הוועדה על חלקו השני של הדו"ח, שעסק בבחינת מנגנוני החקירה והבדיקה בישראל של תלונות להפרה של דיני הלחימה והמשפט הבינלאומי מצד חיילי צה"ל ואנשי מערכת הביטחון.

החלק החדש בדו"ח, שמשתרע על כאלף עמודים, הוגש היום בצהריים לראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת לאחר שבחודשים האחרונים ראיינה הוועדה שורה של גורמים מטעם הממשלה, נציגים של ארגוני זכויות אדם ומומחים בתחום המשפט הבינלאומי. כמו כן היא בדקה כמה עשרות תיקי חקירה שנערכו בצה"ל כדי לבחון באמצעותם את נוהלי החקירה הקיימים ואת תהליכי קבלת ההחלטות לגבי פתיחה בחקירה. הוועדה אף השוותה את המצב הנהוג בישראל למנגנוני חקירה בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה והולנד.

 

מחברי הדו"ח קובעים כי מנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל "מתיישבים, בדרך כלל, עם החובות שקבועים במשפט הבינלאומי". עם זאת, ממליצה הוועדה על שינויים רבים, חלקם מרחיקי לכת, שסופגים התנגדות מצד גורמים שונים במערכת הביטחון ובקהילת המודיעין.

בין היתר קוראת הוועדה לקבוע בחקיקה נורמות חדשות ומחייבות בכל הנוגע לאחריות הדרג המדיני והפיקוד הצבאי הבכיר על עבירות לכאורה שמבצעים גורמים הכפופים להם בגדה המערבית וברצועת עזה. "תיקבענה הוראות בחוק שמטילות על מפקדים וממונים אזרחיים אחריות פלילית ישירה לעבירות שעברו הכפופים להם, כאשר הם לא נקטו כל האמצעים הסבירים למנוע ביצוע עבירות או לא פעלו להביא את האחראים לדין כאשר נודע להם על העבירות לאחר מעשה", נכתב בדו"ח.

חלק מהדו"ח עוסק בחקירות שמבצע שירות הביטחון הכללי (שב"כ). הוועדה ממליצה להגביר משמעותית את הפיקוח החיצוני על החקירות ולהעביר את בדיקת תלונות הנחקרים למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים. כמו כן קובעת הוועדה שבניגוד לנוהג הקיים, יש לערוך תיעוד חזותי מלא של כל חקירות השב"כ, לפי כללים שיקבע היועץ המשפטי לממשלה בתיאום עם ראש השב"כ.

חברי הוועדה לא היססו לגעת גם באחת "הפרות הקדושות" בצה"ל – התחקירים המבצעיים שמתקיימים ביחידות השונות. הוועדה קובעת כי הנוהג הקיים, שלפיו למסקנות התחקיר המבצעי יש השפעה מכרעת על החלטת הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), אם לפתוח בחקירה פלילית נגד חיילים ומפקדים או לא, הוא פסול. "תחקיר מבצעי לא נועד לצורכי ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה", טוענים חברי הוועדה. "יש להקים מנגנון לצורך עריכת הערכה עובדתית, אשר על בסיס ממצאיו יחליט הפצ"ר אם יש צורך לפתוח בחקירה".

הוועדה ממליצה להקים צוות מיוחד של קצינים קרביים, משפטנים וחוקרי משטרה צבאית שיספקו לפצ"ר מידע עצמאי שאינו תלוי בתחקירים המבצעיים של צה"ל ושיתבסס גם על מתלוננים ועדים שאינם חיילים. בצורה כזו, קובעת הוועדה, יהיו כלים טובים יותר לפצ"ר כדי להחליט אם לפתוח בחקירה או לא.

עוד קובעת הוועדה שחרף נהלים שקבע הרמטכ"ל בנוגע לחובת דיווח על אירועים שבהם נפגעים אזרחים פלסטינים בפעילות צה"ל בשטחים, הדבר אינו מיושם. הוועדה ממליצה לעגן את הנוהל בהוראות הפיקוד העליון של הצבא ולהחיל אותו גם על כוחות משטרה או מג"ב שפועלים בשטחים תחת אחריות צה"ל. "יש להטמיע את נוהל הדיווח ולהטיל סנקציות על מפקדים שלא מילאו אחרי הוראותיו", נכתב בדו"ח.

אלי הרשקוביץ

הוועדה קובעת כי פעמים רבות חקירות צבאיות לא נפתחות או נסגרות ללא כתבי אישום בשל מחסור בראיות. הדו"ח ממליץ כי כל זירת אירוע תתועד וכל מוצג בזירה יישמר לצורך חקירה אפשרית. כמו כן ממליצה הוועדה לקבוע "מסגרת זמן של שבועות בודדים" מרגע קבלת הדיווח על חשד לעבירה ועד להחלטה לפתוח בחקירה.

בנוסף, קובעים חברי הוועדה כי יש להקים מחלקה מיוחדת במשטרה הצבאית החוקרת שתעסוק בתלונות על ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה. על מחלקה זו לכלול גם חוקרים דוברי ערבית כדי שניתן יהיה לגבות עדויות ממתלוננים פלסטינים.

ועדת טירקל ממליצה לחזק את סמכויותיו ועצמאותו של הפרקליט הצבאי הראשי. היא קובעת כי "אין להתנות את סמכות הפצ"ר להורות על פתיחה בחקירה בהיוועצות באלוף האחראי על היחידה המעורבת באירוע". כמו כן ממליצים מחברי הדו"ח לעגן בחקיקה את כפיפותו המקצועית של הפצ"ר ליועץ המשפטי לממשלה ולא למפקדי הצבא.

הוועדה קוראת לשנות את סמכות מינוי הפצ"ר ולהעבירה מידי הרמטכ"ל אל שר הביטחון, שיתבקש להתבסס על המלצות ועדת איתור מקצועית שבראשה היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, היא ממליצה להאריך את כהונת הפצ"ר לשש שנים ללא יכולת הארכה, ודרגתו תהיה קבועה כדי למנוע מצב שבו יהיה תלוי ברמטכ"ל כדי לזכות בהעלאה בדרגה. לצד הגברת עצמאותו של הפצ"ר בתוך הצבא, ממליצים חברי ועדת טירקל להגביר את הפיקוח על הפצ"ר מצד היועץ המשפטי לממשלה ולהקים במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת שתעסוק בדיני הלחימה.

מלבד השופט העליון בדימוס יעקב טירקל, היו חברים בוועדה אלוף במילואים עמוס חורב, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ראובן מרחב והפרופסור למשפטים מיגל דויטש. לצדם השתתפו בעבודת הוועדה משקיפים זרים – חתן פרס נובל לשלום, הלורד דיוויד טרימבל מצפון אירלנד, והגנרל הקנדי קנת' ווטקין.

במהלך עבודת הוועדה החליף את ווטקין הפרופסור טימות'י מק'קורמק מאוסטרליה, שמשמש יועץ לתובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בחיבור הדו"ח הסתייעה הוועדה ברשת של מומחים למשפט בינלאומי מרחבי העולם, שהקים והפעיל מזכיר הוועדה, עו"ד הושע גוטליב.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו