אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החשיפות, התחקירים והסיפורים החשובים של חדשות "הארץ" השנה

16תגובות

שנה גדושה באירועים דרמטיים ובחשיפות עיתונאיות עברה על מחלקת החדשות של "הארץ" בשנת תשע"ד (אבל בהחלט לא מלאה כרימון, אנחנו סולדים מקלישאות). עדכונים חיים, פרשנויות מקיפות, ידיעות בלעדיות, תחקירים מעמיקים וכתבות מגזין - כולם נבררו, נאפו, נארזו והוגשו לכם בקפידה מדי יום על-ידי נשות ואנשי המערכת ותפוצותיה. היו בהם סיפורים שהצריכו מאבק משפטי ממושך ומורכב שתלאותיו לא תמיד נחשפו, היו סיפורים שהניבו השלכות ציבוריות מידיות והיו גם סיפורים שהציתו דיון גועש.

קשה, מאוד, לבחור סיפור אחד מבין מאות ראויים, בעיני כולם היו בנינו, אבל אם עליי בכל-זאת להצביע על סיפור אחד שנגע בי במיוחד תהיה זו כנראה החשיפה לפיה שטחי "הפזורה הבדואית" בנגב הוגדרו במהלך מבצע "צוק איתן" כשטחים פתוחים שאינם ממוגנים על-ידי מערכת היירוט כיפת ברזל - או כל אמצעי הגנה אחר מפני סכנת הטילים.

בעיצומה של המערכה על סיקור הלחימה, התמונה שהעביר צלמנו בדרום אליהו הרשקוביץ פשוט לא יצאה לי מהראש: חצי-פחון-חצי-אוהל שרוסק לחלקיקים בנפילת רקטה באזור לקיה. בפחון הזה חיו מראם ועתיל. שתי אחיות ישראליות בנות 11 ו-13 שנפצעו בינוני וקשה בנפילת טיל. הן כמובן לא היו הילדות הראשונות שנפגעו בלחימה הבלתי פוסקת באזורנו, אבל בניגוד לילדים ישראלים אחרים - ובגלל אינספור סיבות שנויות במחלוקת שלא אמורות להיות רלוונטיות בכלל כשמדובר בזכות הבסיסית לביטחון - מראם ועתיל הופקרו מראש לגורלן. האזור בו הן מתגוררות הוגדר על-ידי המדינה שלהן "שטח פתוח". המשמעות: כיפת ברזל לא כוונה להגן עליהן, איש לא בנה עבורן ממ״ד, מקלט, צופרי אזעקה מסודרים או סתם מיגונית בטון פשוטה. הגנה בסיסית שנגישה היום כמעט לכולנו. מראם ועתיל הפסידו כבר כשנולדו, ללא זכות ערעור, כי לתעודות הזהות שלנו יש חמישים גוונים לא-שווים-בערכם של כחול.

אליהו הרשקוביץ

פציעתן, כצפוי, לא הרעישה עולמות. הן לא פתחו את כותרות מהדורות הטלוויזיה, ובעיתונים שלמחרת הוזכרו בכותרות משניות רק בשערי "הארץ" ו"ישראל היום". הסבל הפרטי, הקטנטן, הבלתי-רלוונטי היסטורית, של כלל קורבנות סבב הלחימה הזה, יהיו מי שיהיו, מכל לאום או אזרחות, שוב נקבר תחת תלי הפרשנויות הרועמות שניסו להכריע "מי ניצח?".

זו לא היתה כמובן החשיפה היחידה, או אפילו המרכזית, במבצע "צוק איתן". כתבינו הצבאיים עמוס הראל וגילי כהן לא הסתפקו בדיווח הבלתי פוסק מהשטח וגם תוך כדי הקרבות, והגיחות לעזה, פרסמו תחקירים מעמיקים על אירועים בולטים. כך למשל חשפו מה באמת קרה ב"יום שישי השחור" של רפיח ומיד עם ההכרזה על הפסקת האש פרסם פרשננו עמוס הראל תחקיר מקיף מאין כמותו על פערי המודיעין החמורים. גם אחרי המבצע, הראל לא נח, ואחרי מאבק משפטי חשף לראשונה את תמלילי השיחות הכה-מדוברים מלשכת אשכנזי. מעט אחריו הפתיע גם אמיר אורן (הראשון להתריע לפני שנים על מחדל המנהרות) עם החשד לפיו מקורבי ברק או גלנט מסרו לאזרחים מסמכים סודיים.

בעת הלחימה בעזה חשף לראשונה כתבנו המדיני ברק רביד את טיוטת מתווה קרי ולפיה ארה"ב התעלמה מדרישות הביטחון של ישראל. הכתבה לוותה גם בפרשנות חריפה שגררה תגובות בוושינגטון. רביד עומד גם מאחורי הדיווח הבלעדי השנה לפיו ראש המוסד הופיע בפני חוג ההון־שלטון - פרסום שהביא להפסקת התופעה. בשבועות האחרונים חשף גם את פרשת סוף השבוע החשאי של אביגדור ליברמן בווינה, הנבדקת בימים אלה על-ידי מבקר המדינה. אם כבר הזכרנו את ראש המוסד, נזכיר גם את התחקיר המצוין של שרון שפורר שאינה חוששת לעולם לכוון גבוה את חיציה: ראש המוסד שותף בחברה שמגלגלת מאות מיליונים במקלטי מס.

את אירועי הקיץ ברצועת-עזה ליוותה מקרוב גם עמירה הס מרמאללה, שהצליחה להביא לקוראים הישראלים עובדות, נתונים וקולות שקשה היה לקרוא בעברית במקומות אחרים. אולם מבין חשיפותיה בשנה החולפת הייתי מציינת אחת מוקדמת יותר: קצין בכיר בצה"ל מודה: אימונים בשטחי אש בגדה משמשים לסילוק אוכלוסייה פלסטינית, וכן כשחשפה באחרונה כי ישראל מקדמת פינוי אלפי בדואים-פלסטינים מאזור ירושלים לעיירה חדשה בבקעה. בהקשר דומה אך שונה, גילה השנה כתבנו לענייני סביבה צפריר רינת כי החטיבה להתיישבות מחדשת את התוכנית לייהוד הגליל.

כתבנו לענייני ערבים ג'קי חורי שרטט את נתיב הבריחה החשאי של אלפי פלסטינים מעזה לאירופה, וחשף יחד עם אלי אשכנזי את פרשת מעצר השווא של קטינים ללא עו״ד בחשד לרצח הנערה שלי דדון. כתבנו בשטחים, חיים לוינסון, חשף כיצד חמקו ממערכת הביטחון רוצחי שלושת הנערים בגדה. בירושלים עקב, ניתח ושרטט כתבנו ניר חסון ביד אומן את השעות שקדמו לרצח מוחמד אבו חדיר.

כשהכתבת הצבאית גילי כהן לא דיווחה מהאוויר, הים והיבשה, היא גילתה כי חרף בקשת בית המשפט, המדינה מסתירה את יעדי יצוא הנשק וכן כי צה"ל חוקר חיילים על עבירת "התרועעות עם בני מיעוטים" - כתבה שהובילה לביטול הנוהג.

כתבנו הפוליטי יהונתן ליס חשף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן סיכמו להעלות את אחוז החסימה בישראל ל-3.25% - כלומר מינימום של ארבעה מנדטים למפלגה. מהלך הצפוי להשפיע דרמטית על הבחירות הבאות.

לצד סיקור מערכת הבחירות לנשיאות, פרסם השנה ליס גם כי נתניהו יקדם את חוק המפלגה הגדולה, וכן עסק בהרחבה בשורה של מאבקים שהתחוללו בכנסת ובראשם חוק המשילות, חוקי נאמנות-אזרחות והקמפיין להפרדה בין ערביי ישראל הנוצרים למוסלמים. כך דיווח באחרונה ראשון על החוק לביטול ערבית כשפה רשמית.

טלטלות, מחדלים ופרישות בצמרת המשטרה

מעבר לתחומים שבסיקורם הצטיין "הארץ" מאז ומתמיד כנראה - הביטחוניים, המדיניים, המשפטיים, סוגיות הנוגעות לזכויות אדם, בעיקר מיעוטים, וכן לחופש הביטוי - השנה בלט "הארץ" באופן מיוחד בסיקורה של משטרת ישראל.  

כתבנו לענייני משטרה יניב קובוביץ חשף גם בתשע"ד עשרות פרשות, מחדלים ודו"חות פנימיים - לצד הפרשנויות והגילויים של עמיתיו לתחום גידי וייץ ואמיר אורן. בין הפרשות הבולטות שחשף קובוביץ היו העתירה לפרסום פרשת פינטו-ארביב, שהובילה לגילויים רבים בפרשה ואת פרשת החגיגה הפרטית של מפקד מחוז מרכז והפרקליט החשוד רונאל פישר שהביאה כבר למחרת לפרישתו הדרמטית של ניצב ברונו שטיין. ב"צוק איתן" חשף את הביקורת במערכת הביטחון על טיסת המפכ"ל לניו יורק בזמן החטיפה וכן דו"ח חמור שהתריע על מחדלים במוקד 100 שנה לפני האירוע.

אבל החשיפות בתחום המשטרה לא התמקדו רק בבכיריה או בהיבטים ביטחוניים. קובוביץ גילה גם כשלים חמורים בטיפול המשטרתי במקרי אלימות במשפחה, את העובדה כי למרות ריבוי קורבנות סם האונס, איש עוד לא הועמד לדין בישראל, שהמשטרה מקשיחה את מדיניות המעצרים - והחלשים משלמים את המחיר, כי חרף ההנחיות, המשטרה לא מרפה ממעשני סמים קלים ועוד.

כתבת המשפט רויטל חובל הובילה השנה בין היתר עם עמיתתה רוני לינדר-גנץ סיקור נחוש ומתמשך בפרשה המטרידה של ניסיון הפרקליטות לקבור עדויות מפתח של מומחים בתיק זדורוב, חשפה את פרטי השימוע של ניסו שחם בו התברר כי יחסי מין בין קצינים לכפופות להם הם עניין נפוץ במשטרה, וכן פרסמה את הבדיקה המקיפה "יש שופטים מקלים בירושלים" על הטענות כי שופטי הבירה נוטים חסד לנאשמים בכירים.

כתבנו במרכז אילן ליאור הצליח השנה במאבקו החשוב לחשוף כי אוגנדה היא "המדינה השלישית" אליה ביקשה ישראל לגרש את מבקשי המקלט מאפריקה וכן פרסם את התחקיר שגילה כי מבקשי מקלט נשלחים לרואנדה ולאוגנדה ללא מעמד או זכויות. בשבוע שעבר הצית דיון ציבורי כשגילה כי שמות ערביים מובהקים הושמטו מרשימת השמות הנפוצים בישראל.

לצד הדיווחים השוטפים מהנעשה בדרום בעתות שגרה וביתר שאת במהלך "צוק איתן", כתבתנו שירלי סיידלר, הובילה את סיקור מחאת הבדואים על מתווה פראוור והמעצרים ההמוניים שהגיעו בעקבותיה. בנוסף, היא סיקרה מקרוב את כל ההתפתחויות בפרשת "המורה מקרית גת"

פרשננו לענייני חברה, רווחה וחינוך, אור קשתי, היה הראשון לדווח בהרחבה כי מורה בתיכון עומד בפני פיטורים כי הביע דעות שמאלניות בכיתה  - הלא הוא כמובן אדם ורטה. עמיתתו, כתבתנו לענייני חינוך ירדן סקופ, חשפה לצד כמה מתוכניות הדגל של השר שי פירון גם את העובדה כי פרקים העוסקים ברבייה יוסרו מספרי הלימוד בחינוך הדתי, עם עמיתה ליאור דטל.

כתב הדתות יאיר אטינגר המשיך להוביל סיקור מעמיק של הנעשה מאחורי חומות בתי הדין הרבניים, לצד רויטל חובל. טורו על "האם השכולה שגרמה גם לרב הראשי לענות אחריה אמן", בלט אף הוא וכן הראיון בו אמר הרב הראשי הנכנס לאו כי יש לבחון מחדש את חוק השבות.

בתחומי הבריאות והמדע בלטו השנה בין היתר סיפוריו של עידו אפרתי על הקמת מועצה למניעת התאבדויות; ההכרזה הרשמית כי תם משבר הפוליו; הראיון המיוחד עם מנכ"ל CERN וגם המדען שהעלים אירוע מהעבר.

כתבנו רועי צ'יקי ארד זוכר בעיקר את כתבתו "יום המדע מוגש לציבור בחסות המלחמה הבאה", שלדבריו היה "הסיפור הסימבולי ביותר והקשה ביותר שלי", אולם במערכת נזכרו דווקא בסיפור אחר: חשיפת אפליית העובדים הזרים בביטוח לאומי וכן המעקב הנחוש שלו אחר זכויות עובדות ועובדים.

כתב ההיסטוריה עופר אדרת גרם לנו להתאהב השנה בגיבורי הסיפור על אהבה שאינה תלויה בדוור וקפטן אינטרנט, עודד ירון, פרסם כי רוב אתרי הממשלה אינם נגישים מספיק.

הסקופים לא הגבילו עצמם לתחומי ישראל, כך שאחרון, חביב, נציין גם את אנשיל פפר שהיה הראשון לדווח על העימות בקרים בין חיילים רוסים שמנעו מאוקראינים להשתלט מחדש על בסיסם. ידיעה שצוטטה בהרחבה בכלי תקשורת מובילים בעולם.

ומה היה הסיפור החדשותי שאתם הכי אהבתם בתשע"ד? שתפו את הכתבה הזו וספרו לנו בסטטוס בפייסבוק. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#