מירב ארלוזורוב
כיתת סטודנטים באונברסיטת תל אביב
נשים נעדרות מכיתות המדעיםצילום: ניר כפרי
מירב ארלוזורוב

משרד החינוך הציב את לימודי המתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד בראש התוכנית האסטרטגית שלו לשנים הקרובות. בעקבות זאת, הוא משקיע מאמצים עצומים בעידוד לימודי המתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר: הוספת 2,000 שעות לימוד במתמטיקה בתיכונים ו-3,000 שעות לימוד בחטיבות הביניים.

בתי הספר מתומרצים לעודד תלמידים שמתלבטים בין 4 ל–5 יחידות לבחור ברמה הגבוהה יותר. כך, נפתחה מגמה של מתמטיקה ברמת 5 יחידות ב-100 בתי ספר (עוד 100 ייפתחו בשנת הלימודים הקרובה), ומשרד החינוך מאשר מעתה פתיחת כיתה של 5 יחידות עם שישה תלמידים בלבד, לעומת דרישה ל-15 תלמידים עד כה. כדי להסיר חששות, המשרד מבטיח לכל תלמיד הלומד 5 יחידות מתמטיקה להיבחן לבסוף ב-4 יחידות אם יבחר בכך, ובונוס הקבלה לאוניברסיטאות ל-5 יחידות הוגדל ל–35 נקודות.

לאן נעלמות הנשים בדרך להיי-טק?

המאמצים הכבירים של משרד החינוך מתחילים לשאת פרי. ב-2006–2012 צנח מספר התלמידים הניגשים לבחינת 5 יחידות בשליש, לשפל של 8,900 נבחנים בלבד ב-2012. מאז חל היפוך חד במגמה: ב-2016 התקרב מספר הניגשים לבחינה ל–13 אלף - חזרה לרמה ב-2006 - ולפי מספר הניגשים לחלק הראשון של הבחינה בכיתה יא', מספר מסיימי 5 יחידות בשנה הבאה יגיע כבר כמעט ל–16 אלף. היעד שהציב לעצמו משרד החינוך, 18 אלף בוגרים ב-2019, נראה לפתע בר השגה.

צילום: בלומברג

אין ספק, הנתונים מלמדים שכאשר מנהלים מדיניות נחושה, מגובה במשאבים, ניתן לחולל שינוי ולהגיע להישגים. נראה שמערכת החינוך עלתה על הפסים הנכונים בכל הקשור לעידוד מתמטיקה ברמה גבוהה. השאלה הקשה היא מה יוצא למדינה מכך?

נזכיר שלימודי 5 יחידות הם רק יעד ביניים. הם נועדו להעניק לנוער כלים שיאפשרו לו להשתלב במקצועות העתיד של תעשיית ההיי־טק - הנדסה, מחשבים, פיזיקה ומתמטיקה. מקצועות ה-STEM (Science, Technology, Engineering, Math) הם המבוקשים והמכניסים בישראל. נתונים של הכלכלן הראשי במשרד האוצר מלמדים כי מי שלומד את המקצועות האלה משתכר אחר כך בממוצע פי שניים מהשכר הממוצע במשק.

רק שלא ממש בטוח שזה קורה. ליתר דיוק, לא ממש בטוח שכך קורה כשהדבר מגיע למגזר בולט באוכלוסייה: הנשים. נתונים שפירסם הכלכלן הראשי באוצר לפני כמה חודשים לימדו כי נשים משתכרות בממוצע 3,650 שקל בחודש פחות מגברים, ושליש מהפער מיוחס לעובדה שנשים מתעקשות לעבוד במקצועות מבוקשים פחות ומכניסים פחות. התעקשות זו נובעת מהטיה ברורה ומשונה של בחירת מקצועות הלימוד שלהן.

זה מתחיל בתיכון, שם הקמפיין האגרסיבי לעידוד לימודי 5 יחידות מתמטיקה הגיע גם לנשים, ושיעורן מאלה הוא כבר 47%, כמעט כחלקן באוכלוסייה. ואולם בשאר המקצועות המדעיים הן כבר מתנהגות באופן משונה להחריד. הנשים הן רוב בכיתות הכימיה והביולוגיה (63%), ומנגד מיעוט במדעי המחשב (31%) ובפיזיקה (37%).

מדוע מי שבוחרת להיבחן במתמטיקה ברמת 5 יחידות - לכל הדעות הבחינה הקשה ביותר במערך בחינות הבגרות - אינה לומדת מחשבים או פיזיקה? ומדוע כימיה נתפשת מקצוע נשי יותר מפיזיקה? למומחים של משרד החינוך, וגם לוועדת היגוי במשרד המדען הראשי, בהשתתפות נציגים של משרדי הכלכלה והאוצר, לא ברורה ההטיה הזאת. אין כל ספק שבחינת 5 יחידות בפיזיקה קלה יותר מבחינת 5 יחידות במתמטיקה, ועדיין תלמידות חוששות יותר מפיזיקה.

זאת בעיה קשה, כי תנאי הקבלה במקצועות ההנדסה, למשל, דורשים פיזיקה, והדבר חוסם סטודנטיות מלהתפתח בהמשך לעבודה בהיי-טק. בנוסף, תחומי הביולוגיה ומדעי החיים בישראל מוצפים בסטודנטים, ולכן פוטנציאל ההשתכרות בהם נמוך יחסית. בשל כך, ההשקעה בביולוגיה, מקצוע שאינו קל בהרבה מפיזיקה למשל, היא טעות.

רק שההטיה הקשה במיוחד של הנשים מגיעה אחרי התיכון, באוניברסיטאות. במדעים המדויקים באוניברסיטאות, הנשים הן בגדר מיעוט נרדף - 25% בהנדסה, 29% במתמטיקה ומדעי המחשב, 37% במדעים הפיזיקליים. זאת, לעומת כמחצית נשית במשפטים וברפואה, ורוב נשי בביולוגיה (64%), וכמובן במדעי הרוח (61%) והחברה (68%).

האוניברסיטה העברית בהר הצופים
האוניברסיטה העברית בהר הצופיםצילום: אמיל סלמן

אין מודלים לחיקוי

הדבר המקומם במיוחד הוא שסטודנטיות בוחרות לא ללמוד מדעים מדויקים באוניברסיטאות גם אם הן בוגרות 5 יחידות מתמטיקה. מתוך כלל בעלי 5 יחידות במתמטיקה שנכנסים בשערי האקדמיה, שני שלישים מהגברים הולכים ללמוד את מקצועות ה-STEM, לעומת שליש בלבד מהנשים. כלומר, מרבית הסטודנטיות בעלות היכולת להתקבל ללימודים המבוקשים והמכניסים ביותר בוחרות ללמוד דברים אחרים.

מדוע הן נוהגות כך? את החידה הזאת המדינה מנסה לפצח. ההערכה היא שמדובר בהטיה התנהגותית-תרבותית. העובדה שהמדעים המדויקים הם חוגים בעלי דומיננטיות גברית מובהקת, גם בקרב הסטודנטים וגם בסגל ההוראה, מרתיעה נשים, שחוששות מעמדת המיעוט.

היעדרם של מודלים לחיקוי - כמעט שאין מרצות בחוגים אלה - תורם גם הוא. ההערכה היא שהנשים גם לא נושאות עיניים להשתלב בשוק העבודה המכניס של ההיי-טק, בהיותו גברי מאוד ומאופיין בנורמות עבודה גבריות. ריבוי הנסיעות לחו"ל ושעות העבודה הארוכות, שהן חלק מהדרישות המקובלות בתחום המחקר והפיתוח בחברות היי-טק, אינן קוסמות לנשים, שמעדיפות לשלב קריירה ומשפחה.

צוות מיוחד, משותף למשרדי הכלכלה והאוצר, מנסה כיום למצוא דרכים להתגבר על ההטיה התנהגותית. כך, באוניברסיטת בן גוריון התחילו השנה בניסיון שבו סטודנטיות בעלות 5 יחידות מתמטיקה שלא נרשמו לאחד מחוגי ה-STEM מקבלות הודעה שהן מתאימות לחוגים אלה ונשמר להן מקום שם. המכתב כולל גם נתונים על פערי השכר בין בוגרי ה-STEM לבוגרי החוג שאליו נרשמה הסטודנטית. במקום להמתין שהסטודנטיות ישקלו להירשם לחוגי המדעים המדויקים, האוניברסיטה יוזמת פנייה ישירה אליהן, בתקווה שהדבר יגרום להן לשנות את הרישום שלהן.

בנוסף, משרד הכלכלה יצא בקול קורא לארגוני החברה האזרחית להעלאת הצעות לצעדים שיעודדו נשים להישאר בתחומי המדעים המדויקים. מרבית ההצעות, שנבחנות עתה, הן מעולמות התמיכה, המנטורינג והנטוורקינג, ונועדו לסייע לסטודנטיות לחוש פחות לבד בחוגים אלה. הממשלה שוקלת גם לסייע בתקציב לארגונים חברתיים שמנתבים נשים, אפילו ללא רקע מתאים במתמטיקה, ללמוד תכנות.

בשלב זה מדובר רק בהצעות ראשוניות, ובממשלה מודים שהם מגששים באפילה בנוגע לסיבות לרתיעת הנשים ממקצועות ה-STEM והדרכים להתגבר עליה. ברור שבלי שינוי ניהולי בתעשיית ההיי־טק, שיאפשר לנשים לשלב בין קריירה למשפחה, יהיה בכל מקרה קשה להצליח במשימה. המחסור במהנדסים בישראל לא מותיר ברירה אלא לנסות, כי לוותר על מחצית פוטנציאל המהנדסים רק בגלל רתיעה פסיכולוגית - זה ממש לא סביר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ