התאריכים העגולים של 2013

150 שנה לביטול העבדות, 50 שנה לרצח קנדי, 80 שנה לעליית היטלר לשלטון, 40 שנה למלחמת יום הכיפורים ועוד מועדים שיצוינו בשנה הבאה

תום שגב
תום שגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תום שגב
תום שגב

יובלות היסטוריים ותאריכים עגולים אינם מסייעים בדרך כלל להרחיב את הדעת בכל הנוגע לתהליכים היסטוריים. הם מקפיצים אישים מן העבר למקומות גבוהים יותר במצעדי הפרסום והיוקרה. הזיכרון ההיסטורי משתלב כיום בנטייתה של התקשורת לדרג כמעט הכל. מצעדי הפזמונים, שכיכבו פעם בראש טבלאות הדירוג הפופולריות, נאלצים להתחרות על תשומת לבם של מצעדים אחרים לאין-ספור, לרבות "מצעדי מצעדים" כמעט בכל תחום מתחומי החיים. גם גיבורים ואירועים היסטוריים משתתפים במצעדים. אדולף היטלר, וינסטון צ'רצ'יל ויוסף סטלין שומרים זה שנים רבות על מקומם בצמרת; באמריקה צועד בראש אברהם לינקולן.

מה שעשה לדינוזאורים ולשואה. מותר להניח שיחצ"ני סרטו החדש לא יחמיצו ב-1 בינואר את יום השנה ה-150 להכרזתו של לינקולן על . 150 שנה ימלאו בשנה המתחילה בשבוע הבא גם לדברים שנשא לינקולן חודשים אחדים לאחר סיום הקרב בגטיסברג, אולי הנאום המפורסם ביותר בכל הזמנים. כדאי לקרוא ולתהות: מה בעצם עושה אותו לנאום "גדול" כל כך? התשובה היא שגם זה במידה רבה עניין של יחסי ציבור.

יום השנה ה-150 (19 בנובמבר) יצוין שלושה ימים לפני יום השנה ה-50 לרצח הנשיא ג'ון קנדי (22 בנובמבר). הצצה במסד הנתונים של באינטרנט מראה ששבעה מכל עשרה מתושבי כדור הארץ אינם יכולים להשתתף במשחק הידוע "איפה הייתי כשקנדי נרצח", מפני שעוד לא נולדו לפני 50 שנה. בינואר ימלאו 80 שנה לעלייתו של היטלר לשלטון; בתוך פחות מחודשיים הוקם מחנה הריכוז הראשון, ליד העיר דכאו. 75 שנה ימלאו בנובמבר ו-60 שנה למותו של סטלין.

1953, שציינה חמש שנים לעצמאות ישראל, היתה שנה דרמטית בתולדות המדינה. ישראל המתינה לראש הממשלה הראשון שלא היה דוד בן-גוריון, משה שרת; הוא נכנס לתפקידו בראשית 1954. שרת תרם להיסטוריה מעשה חשוב: הוא כתב יומן אישי מאוד ורב גילויים אשר פורסם לראשונה ב-1978 בשמונה כרכים. העורך היה יעקב שרת, בנו של ראש הממשלה. עד היום אי אפשר להעריך אל נכון את סיפורה של המדינה בלי להיעזר ביומן הזה. בימים אלה הוא זוכה לחיים חדשים: העמותה להנצחת זכרו של שרת . גם בקריאה חוזרת זה מסמך מרתק כמעט מאין כמוהו.

יש אירועים היסטוריים שזוכים לאזכור רק במלאות להם 50, 100 או 150 שנה. האנגלים יציינו בשנה הבאה עלינו לטובה 150 שנה לקו הראשון של הרכבת התחתית ו-50 שנה לפרשת פרופיומו, שאולי לא היתה נחשבת עסיסית כל כך לולא התחוללה באנגליה: . הצעת תחקיר לתקשורת הישראלית – איפה מנדי רייס-דייוויס-שאולי או לחלופין: "מנדי רייס דייוויס מדברת". היא היתה אחת הגיבורות של פרשת פרופיומו והתגוררה שנים אחדות בישראל כאשת עסקים וסלב. אסוציאציה מתבקשת: בינואר יציינו 50 שנה ל"פליז פליז מי" ( Please" please me"), התקליט הראשון של הביטלס שזכה להצלחה גדולה.

אירועים המציינים תאריכים פחות עגולים יצטרכו להתאמץ יותר כדי להיכנס למצעד היובלות. הנסיך צ'רלס יחגוג את יום הולדתו ה-65; בעיה שלו. בישראל יציינו את ה-65. זה לא נחשב תאריך עגול: מישהו שמע על יום עצמאותה ה-65 של הודו, שנחוג השנה? בפברואר ימלא עשור , שבו נהרג גם אילן רמון.

נאום גטיסברג

מצעדי היובלות ההיסטוריים נוטים להכיר ביום השנה ה-25, לפעמים ביום השנה ה-30. יום השנה ה-40 זוכה לציון רק במקרים נדירים. אין ספק שישראל תציין 40 שנה למלחמת יום הכיפורים; פולחן הייסורים השנתי הזה אינו קשור בתאריכים עגולים.

באמריקה יהיו מי שיציינו את יום השנה ה-40 למותו של הנשיא לינדון ג'ונסון. ג'ונסון זכה השנה לעלייה בדירוג במצעד האישים ההיסטוריים, הודות שכתב עליו רוברט קארו. ספר מרתק, המחזיק 712 עמודים לא קלים לקריאה. זהו ספר השנה במחקר ההיסטורי. ג'ונסון מצטייר כאיש שנולד לפוליטיקה. עוד בהיותו נער חלם להיבחר לנשיא ארצות הברית וכך הגיע לסנאט. הכל האיצו בו להציג את מועמדותו לנשיאות אך הוא היסס, מפני שהחשש שייכשל היה חזק יותר מהשאיפה להיבחר. כצפוי יש בספר גם סיפור ישראלי: במארס 1960 התחמק ג'ונסון מפגישה גלויה עם בן-גוריון, שביקר בוושינגטון, מחשש שפגישה כזאת תתפרש כגימיק פוליטי. 

2013 אינה מצטיינת ביובלות רבים יותר משנים אחרות וגם לא מציעה תאריך מצית דמיון כמו . לעומת זאת, היא השנה הראשונה מאז 1987 שתצוין בארבע ספרות שונות, וזה כמובן מסוג הדברים שרק חרשני ויקיפדיה מסוגלים לגלות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ