בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש השנה שלי: נייט סילבר

האורקל 538

הבלוג של נייט סילבר ניבא במדויק את תוצאות הבחירות בארצות הברית ושינה לחלוטין את מודל הסיקור הפוליטי המוכר לנו

24תגובות

2012 היתה שנת הניצחון של העיתונות הדיגיטלית, האינטרנטית, על העיתונות המסורתית, המודפסת בעיתון או המשודרת ברדיו ובטלוויזיה. למהפך הזה אחראי בעיקר אדם אחד: נייט סילבר, שעורך וכותב את הבלוג "538" באתר של "הניו יורק טיימס".

סילבר, בן 34, התמחה בניתוח סטטיסטי של משחקי ספורט וסקרים פוליטיים, והבלוג שלו התמקד בהערכת סיכויי המועמדים לנשיאות ארצות הברית (שמו, 538, מבטא את מספר האלקטורים בגוף הבוחר את הנשיא). בשנה האחרונה הוא חזה בעקביות את זכייתו של ברק אובמה בתקופת כהונה שנייה. תחזיתו האחרונה, שהתפרסמה ערב יום הבחירות, צפתה במדויק את תוצאות ההצבעה בכל המדינות ואת ההישגים של אובמה ויריבו, מיט רומני, בספירת הקולות הארצית (הוא קלע גם בחיזוי 32 מתוך 33 המרוצים לסנאט).

העיתונות הקלאסית סיקרה את מסעות הבחירות לנשיאות באמצעות "הנערים באוטובוס", כתבים שהתלוו למועמדים ותיארו את המפגשים שלהם עם קהל הבוחרים ואת עבודתו של צוות הקמפיין. אבי הז'אנר הזה היה טדי וייט, שכתב את החיבור הקלאסי על המרוץ של ג'ון קנדי לבית הלבן ("The Making of the President, 1960". יצא לאור בעברית בשם "הדרך לבית הלבן" בתרגום: שמשון אבידל). בעקבותיו הלכו עוד רבים. גדולי הפרשנים הפוליטיים בארה"ב התחילו את דרכם בליווי המתמודדים, במסעות ארוכים במטוסים, ברכבות ובאוטובוסים, בלילות ארוכים ורוויי אלכוהול.

אי–פי

סילבר סילק מהתחום את הרומנטיקה, את אחוות הקאובויז, והביא גישה חדשה, מדעית, לסיקור הפוליטי. הוא לא נפגש לשיחות רקע עם אובמה ורומני, אלא כתב על עמדות הבוחרים, כפי שהשתקפו בסקרים. הוא השווה את התוצאות של מאות סקרים, ארציים ומדינתיים, והתמקד במדינות המתנדנדות שמכריעות את ההצבעה. כמה ימים לפני הבחירות הסביר במשפט קצר מדוע לדעתו הנשיא המכהן ינצח: "אובמה מוביל באוהיו".

ככל שהתקרב מועד הבחירות, סילבר נהפך למצפן של התקשורת האמריקאית. הפרשנים הוותיקים - ובעיקר כותבים מהימין, שראו בו סוכן של אובמה - התווכחו על אמינותו, בהשוואה למודל הישן של צפייה במועמדים בשטח ובטלוויזיה והפעלת שיפוט. הקוראים הצביעו לסילבר: בימים האחרונים של הקמפיין, הבלוג שלו שבר שיאי טראפיק. כולם רצו לדעת מה חושב האורקל. ההערכות של העיתונאים המנוסים נראו הרבה פחות רלוונטיות.

סילבר מייצג את העיתונות החדשה, הדיגיטלית: הוא עורך את עצמו, לא כפוף לדד-ליין של ירידה לדפוס או שידור מהדורת חדשות, לא מוגבל במספר המלים וחושף לפני קוראיו את המודל הסטטיסטי שלו ואת כל הנתונים שעליהם הוא מתבסס. כל אחד יכול לעקוב אחרי הקישורים שלו ולקבל את התמונה המלאה. כל אחד יכול לשתף את חבריו בפוסטים של סילבר. וכל אחד יכול להגיב ולהעיר הערות. החוויה המורכבת הזאת לא התאפשרה בעולם החד-כיווני של הפרינט והטלוויזיה. הקוראים והצופים של 2013 כבר לא יסתפקו בפחות ממנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו