זו הייתה שנת המריחואנה

אורוגוואי הפכה השנה למדינה הראשונה המגדלת ומשווקת מריחואנה לאזרחיה. המהלך החדשני לייבוש קרטלי הסמים סוחף את היבשת. האם 2014 תהיה שנת המהפך?

שלמה פפירבלט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלמה פפירבלט

יש צירוף מקרים מעורר מחשבה בעובדה כי בחודש בו נולדה רשמית באורוגוואי הרשות הממלכתית הראשונה בעולם לגידול ושיווק מריחואנה לאזרחים הרוצים בכך, מלאו 80 שנה לסיום "תקופת היובש" המפורסמת בארה"ב: דצמבר 1933 – דצמבר 2013. קווי דמיון רבים אפשר למצוא בין המלחמה ההיא באלכוהול, אשר הביאה להתרחבותה והתחזקותה של המאפיה בארה"ב – לבין הניסיונות השנה לקעקע את כוחם של הקרטלים של מבריחי הסמים, באמצעות חתירה ללגליזציה של השוק.

באופן ברור, מנקודת מבטם של המשתמשים, משהו טוב קרה למריחואנה בשנה המסתיימת. במדינות וושינגטון וקולורדו, בארצות הברית, אישר משאל עם למריחואנה לצאת מן ה"גטו הרפואי" שלה ולהימכר גם לצרכים בידוריים, אך דרומה משם באמריקה הלטינית, מתחוללים השינויים הגדולים האמיתיים. אורוגוואי עשתה את הקפיצה הגדולה, ואף זכתה בשל כך לתואר "מדינת השנה" של המגזין היוקרתי האקונומיסט, אך היא לא לבד. בעקבותיה, גם מדינות בקריביים החלו לדון בנושא ועל סדר יומן הצעתו של ראלף גונסלבס, ראש ממשלת קבוצת האיים סן וינסנט והגרנדינים, להקים את אזור הסחר החופשי במריחואנה הראשון מסוגו בעולם. במדינות כגון קולומביה, מקסיקו, ארגנטינה, ונצואלה ופרו, אין ענישה על שימוש או החזקת כמות קטנה. בחודש יוני השנה, למשל, פורסמה רשמית באקוודור "טבלת כמויות ומשקלים" של מריחואנה אשר מותר להחזיק לשימוש אישי.

תומכים בלגליזציה של המריחואנה, מול הקונגרס באורוגוואיצילום: אי–פי

ומה קורה בארץ? כאלף איש הפגינו בת"א למען התרת השימוש בקנביס | הממשלה אישרה: בעלי רישיון לקנאביס רפואי יוכלו לקבלו בבתי מרקחת | הקנביס כגיבנת על גב מערכת הבריאות | קופות החולים מסרבות להסמיך רופאים לטיפול בקנביס רפואי | עישון קנביס אינו פשע | הצעת חוק: שימוש עצמי בקנביס לא יהווה יותר עבירה פלילית

במקביל, הולכת ומתחזקת התנועה של אנשי רוח ופוליטיקאים באמריקה הלטינית הטוענת כי לגליזציה של הסמים, ובראשם מריחואנה, היא המענה היחיד לאלימות ההרסנית ולהרס החברתי שמפיצים הקרטלים הגדולים של הסמים ביבשת. ולא מדובר בחבורה של מרחפים. התנועה הזאת, אשר בין דובריה הקולניים יותר דמויות כגון הסופר הפרואני וחתן פרס נובל, מריו ורגס יוסה, נשיאי מקסיקו לשעבר ויסנטה פוקס וארנסטו סדיז'ו, נשיא ברזיל לשעבר אנריקה קרדוסו, ואחרים, הצליחה לצרף לדעתה בשנה האחרונה גם את הנשיאים המכהנים של קולומביה וגואטמלה, אשר מצדדים כיום בפתיחת תהליך של הידברות בנושא. הם עוקבים בעניין אחר הניסיון באורוגוואי, וכהגדרתם, נשיאה מוחיקה הוא "איש עם חזון".

במגמה הזאת אין כל תמיכה או התלהבות מהשימוש עצמו במריחואנה או בקוקאין. היא מבוססת בדרך כלל על התפישה כי הסמים הם מקור אספקת החמצן למוח של ארגוני הפשע – ובמקום המלחמה הסיזיפית של המשטרות והצבאות ביבשת נגד היתושים הקטלניים האלה, יש לייבש את הביצה. במצב הנוכחי, הפיתוי הכספי חורג מכל יכולת אנושית לעצור את זרם הסמים. איכר קולומביאני חומק מן הרדאר, מגדל קוקה על עשרה דונם ומקבל כ-300 קילוגרם עלים לכל יבול, 6 פעמים בשנה. מן הכמות הזאת מפיקים כ–15 קילוגרם קוקאין, הנמכר לצרכן האמריקני במחיר של בין 80 ל–100 דולר לגרם אחד. כלומר - השדה הנידח והאיכר העני לבדם ייצרו כמיליון וחצי דולר.

לאו צוקרמן, אחד מהעיתונאים המפורסמים במקסיקו, בעל טור יומי בעיתון החשוב "אקסלסיור", אמר ל"הארץ": "המלחמה בסמים היא כישלון. אין שום סימנים כי המאבק הזה, הנמשך שנים רבות, הביא להפחתה כלשהי בפעילות. להיפך, הצריכה בארצות הברית עולה. על פי החישובים שלנו היקף שוק הסמים האמריקני לבדו כיום עומד על כ–70 מיליארד דולר בשנה. אין ביזנס טוב מזה. תאר לך כמה כוח והשפעה עבור הקרטלים מייצרים רווחים שכאלה. אתה יכול לקנות כל מה שעולה בדעתך. הצלחה במאבק תבוא רק על ידי עצירת זרם הכסף, ועצירתו תבוא רק עם הלגליזציה".

מעשנים מריחואנה בקולורדוצילום: רויטרס

המריחואנה היא חוד החנית של המגמה הזאת. מדובר בסם בעל פרופיל "חיובי" יחסית, ולא מעט מחקרים הכחישו כבר את התיאוריה לפיה זהו "סם מעבר" לחומרים קשים יותר. ומעבר לכך, כאשר מדובר במריחואנה, הרי מדובר בחומר בו משתמשים או השתמשו מיליונים, מכל שכבות הציבור. אין טוב ממנו לשמש בלון הניסוי לתהליך הלגליזציה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ