גם אחרי 50 שנה, תושבי מזרח ירושלים נותרו אסירים בעירם

הם תושבים במדינת ישראל, יש להם תעודות מסע של ירדן וזכות הצבעה ברשות הפלסטינית, אבל אין להם שום ביטחון. מחקר חדש מראה כיצד התפתח המעמד ההיברידי של הפלסטינים במזרח ירושלים מאז סופחה, ומציע ליצור עבורם מעמד חדש: תושבות מוגנת

ניר חסון
ניר חסון
תור ללשכת האוכלוסין בואדי ג'וז במזרח ירושלים, אתמול
תור ללשכת האוכלוסין בוואדי ג'וז במזרח ירושלים, אתמולצילום: אמיל סלמן
ניר חסון
ניר חסון

באוקטובר 1967 התלונן פאיק ברכאת, מנהל לשכת המסחר במזרח ירושלים, לשר הפנים על התורים הענקיים שנוצרו בלשכת רישום האוכלוסין. מאות תושבים ערבים הגיעו לקבל תעודות זהות והתור החל להזדחל כבר מארבע לפנות בוקר. "אחוז גבוה של נשים וגברות הנאלצות להידחף בין הגברים בצורה בלתי יפה ובלתי מקובלת", כתב ברכאת.

הרבה דברים השתנו בירושלים מאז: אוכלוסייתה גדלה פי ארבעה, שכונות ענק נבנו, כבישים ומחלפים נסללו, שגרירויות נפתחו ונסגרו — אבל התור במשרד הפנים לא השתנה. ביום שני ה–5 ביוני, 50 שנים בדיוק מאז פרוץ מלחמת ששת הימים, ליוותה עורכת הדין הגר שחטר לקוחות ללשכת רישום האוכלוסין. כבכל יום הגיעו למקום מאות אנשים בשעות הבוקר המוקדמות, כדי לתפוס מקום בתור. "בשלב מסוים", סיפרה שחטר, "אשה שחששה שאם תזוז ממקומה לא תוכל לחזור, הניקה את התינוק שלה בתוך השער המסתובב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ