האלוף נרקיס לאחר כיבוש הגדה: "אולי כדאי לסגור בתיל את הגבול בין שתי הירושלים" - 50 ל-67 - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלוף נרקיס לאחר כיבוש הגדה: "אולי כדאי לסגור בתיל את הגבול בין שתי הירושלים"

לכתבה
חיילים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה לאחר ההשתלטותאבנר עופר / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

מסמכים שחושף ארכיון צה"ל ממלחמת ששת הימים מגלים מה עמד מאחורי ההחלטה לשלוח דווקא את הצנחנים להילחם, כיצד התמודדו הכוחות עם ריבוי הנפגעים ומה חשבו המנהיגים על עתיד השליטה בפלסטינים ■ עם זאת, גם 50 שנה אחרי, חלקים רבים נותרו חסויים

15תגובות

50 שנה לאחר מלחמת ששת הימים, ארכיון צה"ל מפרסם היום (חמישי) מסמכים מהימים המתוחים ההם, בהם יומנו האישי של מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף עוזי נרקיס ושורת תחקירים צה"ליים, מפורטים וכנים מאוד, שנערכו זמן קצר לאחר המלחמה ותיעדו את ההיערכות למלחמה ואת לקחיה. חרף הזמן הרב שחלף, גם היום חלקים רבים נותרו מצונזרים.

"העולם משתגע, גם דה גול שמח"

ביומן, שנכתב על-ידי יעקב שרת, מתוארת שיחה שנערכה עם טדי קולק בחמישה ביוני - יום פרוץ המלחמה: "זוהי מלחמה, אתה תהיה ראש עיריית ירושלים המאוחדת. יש לנו הצלחות מצוינות", דיווח. לאחר מכן, כאשר שוחח עם הרמטכ"ל יצחק רבין, אמר לו נרקיס כי הוא נמצא בכוננות "לקחת את לטרון ביום". לאחר השיחה, עדכן את איש השריון, אורי בן ארי: הכן "ללקיחת לטרון. לגרש שם את כל הערבים". לקראת השעה 15:00 בצהריים, יצא נרקיס מפיקודו ברמלה לכיוון הקסטל. "מה עם הארמון?", שאל בנוגע למבנה ארמון הנציב וקיבל תשובה ברורה. "העולם משתגע, גם דה גול שמח", צהל. כאשר ביקש עדכון נוסף, נענה נרקיס כי הערבים בורחים והורה לכוחות לדאוג לתלות את הדגל הלאומי בראש המגדל, "ולדאוג שאצל אנשי מוטה יהיה דגלים".

רחבעם זאבי, יצחק רבין, משה דיין ועיתונאים צועדים לכיוון הכותל המערבי
צלמי במחנה / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

לקראת הערב דיווח מפקד חטיבה 55 של הצנחנים, מוטה גור, לאלוף נרקיס על המתרחש: גדוד אחד נמצא בבית הספר לשוטרים, גדוד אחר על שיח ג'ראח, "ונראה איך זה יתפתח". לאחר זמן מה, עדכן סגן הרמטכ"ל חיים בר-לב כי תהיה בלילה התקפה של חיל האוויר על מעלה אדומים. בחצות וחמישה, הורה נרקיס לרב הצבאי הראשי שלמה גורן: תכין שופר, והרב השיב לו: "אתה תעשה היסטוריה. שם בדרום זה לא כלום. העיקר – העיר העתיקה והר הבית!".

למחרת בשעות הבוקר העביר בר-לב הנחיות: "להיכנס לעיר העתיקה, אבל בשכל. יש כבר לחץ להפסקת אש. אנחנו כבר בתעלה, המצרים מנותקים. שלא ייווצר מצב של העיר העתיקה כמובלעת. השאלה היא איך ומתי וכמה תיקח את העיר העתיקה, במינימום אש, לא בהפצצות". המשך כניסת הכוחות לחומות העיר העתיקה מתוארת אף היא ביומן, בלקוניות: צלף יורה לכיוון אנשי הצבא, אך חייליו של מוטה גור יורים לעברו. נרקיס זורק רימון עשן ירוק כדי שהחיילים יוכלו לעבור במורד לכיוון שער האריות. לאחר מכן, גור מודיע: הר הבית בידינו.

האלוף עוזי נרקיס (שלישי משמאל) שר את ההמנון עם צנחנים בכותל
צלמי במחנה / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

חלק ניכר מיומנו האישי של נרקיס מוקדש לשאלה הפלסטינית- כיצד ניתן יהיה לשלוט בשטחי הגדה. "הצעתי בשלב זה שהגושים יהפכו לנפות. לשלוט דרך הערבים, אני רוצה רק לתת הוראות", ציין חיים הרצוג, המכונה ויויאן במסמכיו של נרקיס. "אני חייב לקבל אישור ממשה דיין על כך. לא סביר שברחו כולם?", שואל האלוף, ומקבל תשובה שלילית. בשיחה נוספת, סוגיית השליטה בפלסטינים הועלתה שוב לדיון. "הבעיה היא מתן השירותים לעיר הערבית. השלב הקל שלנו – עבר", ממשיך הרצוג. המשך דבריו מצונזרים. קטע נוסף שצונזר היתה תשובת האלוף נרקיס לעדכון שקיבל לפיו ניתנה פקודה על-ידי מח"ט 16 לירות על כל מכונית.

"פיקוד מרכז עלול להפסיד את הניצחון בניהול השטח הכבוש. אנחנו נלכלך את הניצחון!" קצין האג"ם של הפיקוד אריק רגב

גם בשיחה מאוחרת יותר שבה ועולה הסוגיה הפלסטינית. בהמשך, הציע הרצוג "להקים לערבים מדינה אוטונומית, קנטון", ונענה על-ידי טדי קולק, בציניות קלה, "בתנאי שהבחירות אצלם תהיינה אזוריות". "עד להעברה לממשל (הצבאי, ג"כ) נהיה בגדה ובגב ההר. יש לתכנן הלאה לשלושה חודשים. לפי דעתי, כל הצבא צריך להיות כאן", טען נרקיס. קצין האג"ם של הפיקוד אריק רגב השיב לו כי "פיקוד מרכז עלול להפסיד את הניצחון בניהול השטח הכבוש", והציע בין היתר להביא לכך שהשטחים יהפכו להיות בסטטוס הדומה לזה של שטחי המשולש. בעוד נרקיס טען כי יש להמתין עם ההתארגנות בשטח עד להגעת הממשל הצבאי לאזור, רגב לחץ וביקש להקים משטר צבאי בכל אחת מהנפות האזוריות. "אנחנו נלכלך את הניצחון!" הוא גרס.

הרב שלמה גורן עם הצנחנים בכותל, ביום הראשון למלחמה
מיכה בר עם, במחנה / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

הרצוג מונה על-ידי הרמטכ"ל רבין למושל אזור הגדה המערבית. לאחר מכן, תהה רבין: איך מחזיקים מיליון ערבים?, ורחבעם זאבי השיב כי מדובר במיליון ורבע פלסטינים. תשובת הרמטכ"ל אליו, גם במקרה זה, מצונזרת. 

"אני מוכרח לומר, שאני ידעתי שיהיו לנו הרבה נפגעים, אבל כמות כזו של פצועים, אני מודה שלא חשבתי שתהיה לנו" מוטה גור, מח"ט 55

לאחר מכן, עלתה השאלה האם לאפשר כניסת יהודים להר הבית. החשש המרכזי היה מפני העולם המוסלמי, שיטען כי ישראל מטמאת את המקום הקדוש. לכן, הוצע להפקיד את המקום בידי "פלוגה מוסלמית", אך לבסוף הורה האלוף נרקיס לאסור את הכניסה לאזרחים ולאפשר רק ליחידות צה"ל לבוא בשערי המקום. "אולי כדאי לסגור בתיל את הגבול בין שתי הירושלים?", תהה נרקיס, אך התשובה שהוא קיבל: איננו בטוחים שיש די תיל.

התחקירים הצה"ליים לאחר המלחמה

תחקירי הגדודים הלוחמים כוללים פירוט נרחב יחסית של הכשלים והליקויים במהלך המלחמה. בין היתר צוין כי כלי הנשק לא התאימו ללחימה בירושלים, כי לא העריכו שתהיה כמות נפגעים גדולה כל כך, וכי המודיעין הגיע באיחור – וגם כשהגיע, כלל טעויות.

"אני מוכרח לומר, שאני ידעתי שיהיו לנו הרבה נפגעים, אבל כמות כזו של פצועים, אני מודה שלא חשבתי שתהיה לנו", טען מוטה גור בתחקיר שנערך. בחלק נוסף של התחקיר, ציין הרופא החטיבתי כי בשלב מסוים, כאשר ראה שאין לו מספיק אמבולנסים לפינוי הפצועים, הוא שלח חייל להתקשר למגן דוד אדום, "ולהגיד שאנו נמצאים ברחוב שמואל הנביא, ואנו עמוסים בפצועים". הרופא הוסיף כי "תוך עשר דקות, הגיעה שיירה של אמבולנסים, והם המשיכו לבוא כל היום".

גור התייחס גם לביזה במהלך ימי הלחימה, ואמר כי רק בחטיבה שלו התנהגו "כמו בני אדם". "אצלנו רוב החנויות נשארו שלמות, ובמקומות אחרים רוב החנויות לא נשארו שלמות", אמר. 

מוטה גור, מפקד חטיבת הצנחנים 55, עם חיילים בירושלים, ביום הרביעי למלחמה
צלמי במחנה / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

בתחקיר של גדוד 66 מתארים הלוחמים את הצפיפות הרבה בלחימה בתעלות גבעת התחמושת: "היו מצבים לא נעימים, כאשר ניסינו לעבור האחד את השני ונתקלנו, והם ירו וזרקו רימונים... מצאנו לבסוף את הדרך של דריכה האחד על השני... אפילו על הרוגים ופצועים. היו פצועים שצעקו: 'מדוע דורכים עלינו?'".

בחלק נוסף של התחקיר, תיאר סרן ניר ניצן את הפעילות שלהם בתעלה של גבעת התחמושת, ועל מעשיו של איתן נאוה, שנהרג במהלך הקרב וסיפורו הונצח בשיר "גבעת התחמושת". "הכנסתי את כולם פנימה... תשעה עד אחד-עשר איש יחד. החלטתי שבגלל חשש מהרימונים שלהם מהאגף הצפוני, עליי להשאיר מישהו למעלה. איתן היה למעלה", תיאר ניצן. "התחלנו את הטיהור בקטע זה, כאשר איתן מחפה עלינו מלמעלה. היינו כאן שלושה-ארבעה איש עובדים קדימה... וכמה פעמים ראיתי כיצד איתן יורה מהמותן וסותם את החורים כאן, ויורה כיוונים מאחור, ומצד שמאל מעלינו", שחזר.

"היו מצבים לא נעימים, כאשר ניסינו לעבור האחד את השני ונתקלנו, והם ירו וזרקו רימונים... מצאנו לבסוף את הדרך של דריכה האחד על השני... אפילו על הרוגים ופצועים" לוחמי גדוד 66 על הלחימה בתעלות גבעת התחמושת

"התחלנו להתקדם קדימה באיטיות בגלל חבר'ה שלהם שיצאו עם אקדחים והתחילו לירות בתעלה... ההתקדמות היתה איטית ביותר... התחמושת נגמרה והלכה לנו... התחלנו להמשיך לטהר בונקר אחר בונקר, לא טיהרנו ביסודיות רבה כל כך, כי לא כל אחד נכנס עד הסוף כשזרק את הרימון לבונקר", שחזר. "כאשר נתתי לאיתן את הפקודה – הוא היה מתחת לאש והמשיך בהסתערות מהמותן, וצעק לי שהוא דופק אותם. אמרתי לו שיפעל בקו אחד איתי, ושאל יעבור אותי. פתאום לא שמעתי אותו, ואמרו לי שקיבל כדור בראש". על מעשה זה של נאוה ז"ל, שרץ חשוף כאשר הוא מחפה על התקדמות הכוח בתעלה, קיבל את עיטור הגבורה. סיפור גבורתו הונצח כאמור בשיר "גבעת התחמושת", על כך שלמרות שידע שמעשיו כרוכים בסיכון רב, לא היסס לפני שביצע אותם.

בתחקירי מפקדי הגדודים עלתה ביקורת כלפי התנהלות חטיבה 55. מפקד החטיבה מוטה גור תיאר כי קיבל "מכתב מזעזע" מאם שכולה, ששאלה: "למה שלחתם את הבנים שלנו מול צלפים, בלי טנקים, בלי ארטילריה, סתם כך קדימה?". גור תיאר שיחה עם שר הביטחון דאז משה דיין שהתקיימה בכנס של הצנחנים, ובה נשאל מדוע לא תקף את העיר העתיקה דרך שער שכם. "מה היו השיקולים של דיין – איש לא יודע, אלה לא היו שיקולים צבאיים בלבד", מתח גור ביקורת.

בצבא תהו גם מדוע התעקשו להכניס דווקא את הצנחנים להילחם בעיר, ולא חטיבות אחרות שהיו באזור. התשובה היתה, כפי שתיאר גור מפי האלוף נרקיס, כפולה: כל השנים הערכת הצבא היתה שהלחימה בירושלים היא של הצנחנים, ובנוסף – הפיקוד לא רצה לשלוח דווקא את חטיבת ירושלים, חטיבה 16, לקרב על העיר, ואז "רחובות שלמים בירושלים יישארו בלי גברים", הסביר נרקיס.

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות