מציאות הכיבוש דרך עדשת מצלמתו של אלכס ליבק - 50 ל-67 - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מציאות הכיבוש דרך עדשת מצלמתו של אלכס ליבק

לכתבה
חייל משמר הגבול בזמן סגר על התושבים הפלסטינים בחברון, בשנות ה-90אלכס ליבק

ככל שהכיבוש נעשה אלים וארוך יותר, פחות ישראלים מתעניינים בו. התמונות שנבחרו מתארות מציאות שהעיתונות כבר לא רוצה להראות - שיש בה פלסטינים

26תגובות

כבר בפעם הראשונה שצילמנו את ההתקוממות בשטחים, קיווינו שזו תהיה הפעם האחרונה. קיווינו שההפגנות, העימותים עם הצבא (המרי האזרחי בבית סאחור באינתיפאדה הראשונה, למשל), יעבירו את המסר לקוראי העיתונים. המסר לא עבר, הקוראים שנסערו תחילה, החלו להשתעמם. העיתונות שינתה כיוון. לא עוד כלב שמירה אלא פודל לשעות הפנאי. אם בסוף שנות ה-80 כל פציעה והרג של פלסטיני גררו ועדת חקירה, היום הציבור מתרגש רק כאשר יש וידוא הריגה בשידור חי. התמונות הרכות כמעט של ימי האינתיפאדה הראשונה מעידות על מציאות אחרת. דור אחר. חינוך אחר. שנאה כבושה. עימותים מאופקים.

הנער בתצלום משכם מ-1990 בוכה, החייל אוחז בו כמעט בעדינות, אבל יותר מכל - כמעט בלתי נתפס - החייל ללא קסדה, ללא שכפ"ץ, ללא אבזור-על, ללא נשק משוכלל. רק בידיים. משקפי שמש על מצחו. החייל בטיול שהופרע מעט על ידי מיידי אבנים. הנער, אגב, שוחרר אחרי כחצי שעה. אולי התצלום הזה מספר, בין השאר, על זמנים אחרים לא רק מבחינה כרונולוגית אלא גם מבחינה מנטלית. איך הפכנו להיות מחיילים משליטי סדר לצבא משוכלל שעצם הווייתו היא הלוחמה באזרחים.

או מחסום ארז בסוף שנות ה-80. כלב מרחרח, סככה מעוקמת, מעבר לפועלים, עשרות אלפים מדי יום, ללא מצלמות אלקטרוניות, ללא בידוק, בלי חיילים מזוינים מכף רגל ועד ראש. כך גם צומת תפוח, חייל בודד מפהק מתחת לדגל קרוע.

העימות נעשה אלים יותר עם השנים. השנאה לא יודעת גבולות. הטובח במערת המכפלה הופך באחת לקדוש (התצלום של מודעת האבל במאה שערים ב-1995). התקווה הגדולה שבאה עם חילופי השלטון בעזה ובערים אחרות בגדה נמוגה באחת עם רצח ראש הממשלה.

הכיבוש מתמשך והתצלומים נעשים קשים יותר לצפייה (תצלום הצבע מחברון מ-2008). ככל שהכיבוש נעשה אלים יותר וארוך יותר, פחות ישראלים מתעניינים בו. העיתונות עוצמת עיניים והציבור רוצה רק עיתון אחד, שמתאר מציאות שקרית שבה אין פלסטינים. ואם יש כאלה, דינם בית סוהר או מוות.

ילד פלסטיני
אלכס ליבק
v
אלכס ליבק
מימין: צומת תפוח, 1991; אמן מקומי מציג פסל המסמל את הכיבוש בכפר מאליכ; הפגנה נגד הכיבוש בטייבה בשרון, בשנות ה-90
אלכס ליבק
פלסטינים
אלכס ליבק
חיילים בחברון בשנות ה-90
אלכס ליבק
פלסטינים בירושלים, ב-2001
אלכס ליבק
פלסטינים מיידים אבנים לעבר חיילים בעזה, באינתיפאדה הראשונה
אלכס ליבק
עזה, 1990
אלכס ליבק
עימותים בענבתה באינתיפאדה הראשונה, 1989. צעירי האינתיפאדה הזאת הם הקשישים עכשיו
אלכס ליבק
שחרור עזה
אלכס ליבק
מג'דל שמס
1988
אלכס ליבק
הכפר זיתא, הפגנה נגד הכיבוש 1991
אלכס ליבק
חילופי שלטון, רפיח 1994
אלכס ליבק
חברון, 2008; חברון, 2005
אלכס ליבק
הפגנה עזה
אלכס ליבק
הרב פרומן בעזה; הפגנה בעזה, 1994; האנתיפאדה הראשונה בשכם
אלכס ליבק
מחסום ארז
אלכס ליבק
לוינגר חברון

1993
אלכס ליבק
מחסום ארז
עזה
אלכס ליבק

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות