בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תימן: הנשיא סאלח פרש, הבעיות נשארו

השמחה על פרישתו של עלי עבדאללה סאלח היתה קצרה, ומעורבת בחששות מהעתיד לבוא. מעטים אכן מאמינים שהנשיא, הידוע כתכסיסן, מבטיח בתום לב לוותר על השלטון

תגובות

יריות שמחה נשמעו וזיקוקי דינור האירו את שמי תימן ב-23 בנובמבר, ביום שבו חתם עלי עבדאללה סאלח, נשיא המדינה זה 33 שנה, על הסכם בריאד שבו הוא מתחייב למסור את השלטון לידי ממשלה זמנית.

השמחה על פרישתו של סאלח היתה קצרה, ומעורבת בחששות. מעטים אכן מאמינים שסאלח, הידוע כתכסיסן, מבטיח בתום לב לוותר על השלטון. על פי ההסכם, אשר הוצע במאי על ידי שכנותיה העשירות של תימן במועצת מדינות המפרץ, ימשיך המנהיג בן ה-67 להיקרא נשיא כתואר של כבוד, אבל יעביר את סמכויות השלטון לסגנו משכבר הימים, עבד רבו מנסור אל-האדי. אל-האדי, פוליטיקאי בלתי מתבלט, הבטיח להרכיב ממשלה שתייצג את כל הפלגים, ונקט צעד ראשון בכיוון זה כאשר הטיל על מוחמד באסינדווה, איש אופוזיציה מהדרום, להרכיב קבינט. אל-האדי גם קבע מועד לבחירות - 21 בפברואר.

בה בעת אותת סאלח שאין לזלזל בהשפעתו. אף שהצהיר שבכוונתו לטוס מריאד לארה"ב להמשך הטיפול בפציעתו מניסיון ההתנקשות ביוני, חזר לארמונו בצנעא. משפחתו ובעלי בריתו של סאלח מחזיקים עדיין בעמדות בכירות בכוחות הביטחון, גם ביחידות עילית בצבא ובחיל האוויר. בניסיון להבהיר שדבר לא השתנה, למרות הפסקת העימותים בין אנשי סאלח לבין הסטודנטים, כוחות האופוזיציה, השבטים המורדים ועריקי הצבא שנלחמו זה בזה מאז ינואר, ממשיכים נאמני המשטר הקודם לתקוף מפגינים.

מתנגדיו של סאלח חוששים שעימותים אלה עלולים להתלקח למלחמת אזרחים. הם זועמים על כך שהסכם ריאד מקנה לסאלח ולבני למשפחתו חסינות משפטית. בציבור התימני נתפשת החמולה השלטת כגוף מושחת, האחראי לרציחתם ופציעתם של מאות מאזרחי תימן באירועי המחאה. מפגינים רבים אינם רוחשים אמון גם לאופוזיציה הרשמית, אשר נהגה לכרות בריתות טקטיות עם מפלגתו של סאלח, מפלגת הקונגרס העממי הכללי. על רקע זה נמשכות הפגנות הענק במדינה, כמו זו שדוכאה ב-30 בנובמבר.

אבל עם או בלי סאלח, צרותיה של תימן לא תמו. למדינה בעיות חמורות, מתמשכות, העלולות להידרדר באופן מסוכן. תימן היא המדינה הענייה בעולם הערבי: מתוך אוכלוסייה של 25 מיליון נפשות, 43% הם בני פחות מ-15 ו-74% בני פחות מ-30. שיעור האבטלה הוא 50%; אספקת המים אוזלת; אפילו בצנעא, פחות ממחצית התושבים מחוברים לרשת אספקת המים. מים זורמים יש רק פעם או פעמיים בשבוע.

אי–פי

בצפון תימן, לאורך הגבול הסעודי, תוסס המרד שהחל ב-2004 והפך 300 אלף בני אדם לחסרי בית. במתקפת טילים שיזמו ב-29 בנובמבר מורדים בני שבט אל-חותי, המחשיבים עצמם נציגי השיעים הזיידים, נהרגו 24 סטודנטים, ששהו בבית ספר המנוהל על ידי סונים ליד העיר סעדה. דרום תימן נאלצת להתמודד עם תנועה בדלנית חזקה ופעילות אינטנסיבית של לוחמי ג'יהאד, הקשורים לארגון אל-קאעדה. אחת מטקטיקות ההישרדות הידועות של סאלח היתה ליצור בעיות שרק בידו היה המפתח לפתרונן. עתה פרש סאלח מתפקידו, אך הבעיות נשארו. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו