בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו הבהיר לאסד: אשקול נסיגה מכל הגולן, אם תתנתק מאיראן וחיזבאללה

הבוקר פורסם כי ב-2010 רה"מ היה מוכן לנסיגה ישראלית מלאה. לדברי מקור שהיה מעורב בשיחות הוא התנה זאת בשינוי יחסי דמשק-טהראן

71תגובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר מסר לנשיא סוריה בשאר אל-אסד בינואר 2011 ולפיו הוא יהיה מוכן לדון בתביעה הסורית לנסיגה ישראלית מכל רמת הגולן, לקווי ה-4 ביוני 1967, במידה וסוריה תסכים לנתק את הברית שלה עם איראן והחיזבאללה. עם זאת, המגעים העקיפים שהתנהלו בתיווך אמריקאי לא הבשילו ונותקו ע"י ישראל במרץ 2011, אחרי שהתברר היקף המרד נגד משטר אסד.

הבוקר דיווח העיתון "ידיעות אחרונות" לראשונה על קיומם של המגעים החשאיים בין ישראל לסוריה שנמשכו בין דצמבר 2010 למרץ 2011. המגעים בין הצדדים היו עקיפים ונוהלו ע"י השליחים האמריקאים דניס רוס ופרד הוף שהעבירו מסרים בין הצדדים.

לפי הפרסום ב"ידיעות אחרונות" נתניהו הסכים לסגת מכל רמת הגולן עד לקווי ה-4 ביוני 1967, אולם לפי מקור שהיה מעורב באינטימיות בשיחות, בפועל היתה הצעתו של ראש הממשלה מעט שונה. נתניהו הביע נכונות לדון בדרישה הסורית לנסיגה ישראלית מלאה, אך הציג נוסחה שהתנתה זאת בכך שאסד יקבל שורה של דרישות ישראליות שעסקו בברית הצבאית בין סוריה לאיראן וחיזבאללה וכן בתמיכה הסורית בארגוני הטרור הפלסטינים.

המקור, שלקח חלק במגעים ביקש לשמור על עילום שם בשל העובדה שהתחייב לשמור על סודיות, הסכים לגולל חלק מהפרטים של המגעים שהתקיימו בין דמשק לירושלים ערב פרוץ המרד נגד משטר אסד.

ירון קמינסקי

כבר מיוני 2009, חודשיים אחרי הקמת ממשלת נתניהו, החל הממשל האמריקאי במגעים שקטים עם ישראל ועם סוריה בדבר האפשרות לחדש את המו"מ בין הצדדים. מי שהופקד על התיק הסורי היה פרדריק הוף – אלוף-משנה בדימוס בחיל הנחתים של ארה"ב, שהפך ברבות השנים לדיפלומט והתמחה בסוגיה הסורית.

במשך שנה וחצי ניסה הוף להניע את הערוץ הסורי-ישראלי. הוא נסע לדמשק ולירושלים ונפגש עם כל מי שהיה מעורב אי פעם בשיחות השלום בין שתי המדינות. לא מעט מנסיעותיו היו לאנקרה. הוא נועד ארוכות עם שר החוץ אהמט דבותולו ועם מנכ"ל משרד החוץ הטורקי פרידון סינירלולו ושמע מהם על מאמצי התיווך שלהם בין הנשיא אסד לראש הממשלה אולמרט בשנים 2007-2008.

עם זאת, מאמציו של הוף נתקלו בתגובות צוננות הן בירושלים והן בדמשק. שני הצדדים התבצרו בעמדותיהם והציגו קו נוקשה למדי. אסד דרש לחדש את המו"מ מהנקודה שבה הופסק בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה ולבסס אותו על "מסמך שש הנקודות" שאותו העביר לאולמרט.

מדובר בשש נקודות ציון שעל בסיסן דרשו הסורים למתוח את קו הגבול ברמת הגולן. אולמרט הסכים לדון על שש הנקודות, אולם נתניהו דחה זאת על הסף בטענה כי מדובר בנקודות שמוטות לחלוטין לפי העמדה הסורית ואינן תואמות את האינטרסים של ישראל.

"כל זה השתנה בנובמבר-דצמבר 2010", מספר המקור. "הסורים התחילו לשלוח יותר ויותר איתותים שיש על מה לדבר ושהם מוכנים גם לקבל חלק מהדרישות הישראליות".

בעקבות הקולות החדשים מדמשק קיבל הוף חיזוק משמעותי בדמות דניס רוס, מי ששימש אז כיועצו הבכיר של הנשיא אובמה לענייני המזרח התיכון. הוף, שמקובל יותר על ההנהגה הסורית וזוכה לאמונה, נסע לבדו לדמשק ורוס היה מצטרף אליו לפגישות בישראל.

אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ראש הממשלה נתניהו הגיב בתחילה בספקנות לאיתותים החיוביים מסוריה, אולם החליט בעצה אחת עם שר הביטחון אהוד ברק, שהיה השר היחיד שהוכנס בסוד המגעים, על הקמת צוות שיטפל בסוגיה.

בצוות, שחבריו חתמו על הצהרות שמירת סודיות, היו חברים היועץ לביטחון לאומי עוזי ארד, יועצו המדיני רון דרמר, המזכיר הצבאי יוחנן לוקר, השליח המיוחד עו"ד יצחק מולכו ותת-אלוף במילואים מייק הרצוג, ששימש בעבר כראש המטה של שר הביטחון אהוד ברק וסייע למולכו בסוגיה הפלסטינית.

מטרת המגעים שניהלו הוף ורוס עם הישראלים והסורים היתה לחבר מסמך עקרונות אמריקאי שיאומץ ע"י שני הצדדים ויהווה הבסיס למעבר למו"מ ישיר וגלוי. בכל נסיעה הציגו האמריקאים טיוטות ונוסחאות שונות לבכירים הסורים והישראלים וניסו להגיע לעמק השווה.
המקור מספר כי הסורים מצידם רצו כי בתמורה לחידוש המו"מ הישיר, הם יקבלו הבטחה ישראלית מוקדמת לנסיגה מלאה מרמת הגולן. הדרישה הסורית היתה דומה לפיקדון המפורסם שנתן ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין למזכיר המדינה האמריקאי וורן כריסטופר ב-1994 ולפיו ישראל תהיה מוכן לסגת מרמת הגולן אם תנאיה יתקבלו.

ישראל מצידה הרכיבה רשימה ארוכה של דרישות שלא עסקו באופיו של השלום בין המדינות או ביחסים הבילטראליים, אלא דווקא באופי היחסים בין סוריה לבין איראן, החיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים, ביום שאחרי חתימת הסכם שלום בין המדינות.

לפיכך ניסו האמריקאים לגבש מסמך שיכלול את דרישות שני הצדדים תוך שילוב תנאי לפיו כל צד ימלא את חלקו רק אם יקבל את דרישותיו מהצד השני. האמריקאים, הסורים והישראלים הסכימו בכל מקרה על העיקרון לפיו "שום דבר אינו מוסכם עד שהכול מוסכם".

לדברי המקור, הנוסחה הסורית היתה – אם נדע שנקבל את התמורה הטריטוריאלית – קרי נסיגה מכל רמת הגולן – נהיה מוכנים לבצע שינוי אוריינטציה ביחסינו עם איראן וחיזבאללה. הנוסחה הישראלית היתה מנגד – אם נבוא על סיפוקנו ביחס לאיראן וחיזבאללה – נהיה מוכנים לדון בדרישות הטריטוריאליות של סוריה.

"נתניהו לא התחייב להחזיר את כל השטח, אבל הוא לא סגר את הדלת בפני תביעותיהם הטריטוריאליות של הסורים", אמר המקור. "הנוסחה שהוא הציג היתה – אם אקבל את מה שאני רוצה שקונטקסט הרחב של איראן והחיזבאללה, אני מוכן לדון בתביעות הטריטוריאליות שלכם".

המקור סיפר שהמגעים נמשכו בין ינואר למרץ 2011 כאשר ישראל ניסתה לקבל הוכחות רציניות מהסורים לגבי כוונותיהם. "האמריקאים עשו עם הסורים בדיקות עמוקות ודיסקרטיות והתקבלו אינדיקציות רציניות שהם מוכנים ללכת לכיוונים שרצינו", אמר המקור.

עם זאת, המגעים לא הבשילו לכדי נוסחה מוסכמת. בעוד השליחים האמריקאים ממשיכים לעבור בין הצדדים, פרצו המהומות בסוריה, בהמשך להפגנות "האביב הערבי במצרים, תוניסיה ולוב. לדברי המקור, במרץ 2011, כאשר היה ברור שלא מדובר במהומות אלא במרד של ממש נגד משטר אסד, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון הערכת מצב שבסיומו הוחלט לנתק את המגעים.

"זה היה מהלך רציני שלא הבשיל", סיכם המקור. "לא היתה פריצת דרך אבל היתה תחושה אמיתית של התקדמות. נתניהו היה רציני. אם לא היה פורץ המרד בסוריה והיו לנו עוד חצי שנה של מגעים – יכול להיות שהדברים היו מבשילים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו