בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אף אחד לא הכין אותנו להשפלה הגדולה באמת שמגיעה עם גיל ארבעים

גם אני סברתי שאת 30 השנים הראשונות לחיי עליי להקדיש לחורבן יסודי של הגוף, ואת השנים הבאות לתיקון מתמשך שלו. ואז, בוקר אחד הקצתי, והייתי לגנרטור עם שדיים, האל ישמור

128תגובות

רופא המשפחה מרפרף עליי מבט תשוש. בכל זאת, אני הפציינטית מס' 59 שהוא רואה עוד לפני שהשעון מורה חצות היום, המזגן בקליניקה שבק חיים והאלבום של הביטלס שמתנגן חלושות ברקע תקוע בלופ על השיר !help. הוא זקוק לעזרה, זה ברור: יותר משהוא נראה סחוט, הוא נראה משועמם. אני מ־ש־ע־מ־מ־ת אותו, בטירוף. אבל מי בכלל משגיח במצבו? אני בטראנס, רבותי. 40 דקות מלהגת באוזניו הסברים לפשר מצב כפות ידיי ורגליי, הנתונות לאחרונה, כמה ביזאר, לעקצוצים חשמליים. בוקר אחד הקצתי והייתי לגנרטור עם שדיים, האל ישמור. ככל שאישוניו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו