בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת בורחת מעצמה

מופע הסיום של לינדנשטראוס: הדו"ח המרשים והמאכזב על השריפה בכרמל

אם לדעת המבקר מישהו מהאחראים צריך להתפטר - יאמר זאת עד אחה"צ באופן פומבי. הכנסת והציבור לא ירחיקו לכת יותר מדבריו המפורשים

56תגובות

שר האוצר יובל שטייניץ התפנה אתמול לזמן-מה ממכאובי ההמתנה לדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום. שטייניץ ירד מעט מהרי ירושלים, להתארח בבסיס היחידה למלחמה בטרור של משמר הגבול, הימ"מ. מפקד הימ"מ, ניצב משנה ש', הציג בפניו את היכולות המרשימות של הצלפים, הכלבנים ומחלצי בני הערובה.

מול עיניו המשתאות של שטייניץ השתלשלו לוחמים מיומנים מהגגות, הרגו את החוטפים ושחררו את החטופים. כדי לממן את כל זה, הסבירו לאוצר, נחוצים עוד 50 מיליון שקלים, כי הימ"מ היא משאב לאומי ולא רק משטרתי; כמה ייחסך מהמדינה, אם תזדרז להוציא לחופשי את גלעד שליט הבא. הכסף נחוץ להצטיידות, לשמירת הכשירות ולהקצאת שלוש נקודות שנתיות לחישוב הגמלה של הלוחמים, המקופחים לעומת מקביליהם בצה"ל ובזרועות ביטחוניות אחרות. אם עלה במוחו של מי מהנוכחים הדמיון למעשה בכבאים - שהמאבק על תנאי העסקתם גרם לאוצר לעכב את תקצוב מערך הכבאות וההצלה וקלע את שטייניץ למלחמת קיום - לא היה לכך כל סימן גלוי.

יחד עם שטייניץ ביקר בימ"מ גם השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ. לפני שלוש שנים, בישורת האחרונה של הרכבת ממשלת נתניהו, התברר לשטייניץ - שהתחיל להכין עצמו לכהן במשרד לביטחון הפנים - שזכה בתיק יוקרתי ובכיר ממנו, האוצר. אילו התגלגלו הדברים אחרת היה אתמול שטייניץ המארח ולא האורח בימ"מ, ואילו פוליטיקאי אחר היה עגמומי ומתמרמר על הצפוי לו מידיו הנוקשות של מבקר המדינה.

אמיל סלמן

לפי מראית פני הדברים עכשיו, שעות מעטות לפני ההסרה החגיגית של האמברגו על דו"ח המבקר, קינת שטייניץ על מר גורלו, וכמותה גם יבבת יריבו ואחיו לצרה, שר הפנים אלי ישי, אינה מוצדקת. לא מפני שהמבקר אינו דן אותם ברותחין - הוא אכן עושה זאת, אבל רגע לפני השליקה הסופית, הוא נרתע ומעפר את הגחלים שמתחת לגיגית.

האמברגו האמור, שתכליתו לאפשר לאמצעי התקשורת להיערך בעוד מועד, הוא שריד מגוחך למדי למנהג קדום. תפקידו ליצור מתח מלאכותי לקראת המעמד הגדול של פתיחת המעטפות וההכרזה על הזוכים באוסקר השלילי, אף שהכל, והקרבנות בכלל זה, כבר יודעים את הסוד זה ימים. לא כך הדבר בבתי משפט, הנוצרים כמעט תמיד את פשר התעלומה ממש עד להקראתה של הכרעת הדין. כמעט תמיד, מפני שבמקרים חריגים, כגון משפטו של אריה דרעי, יש ושופטים, ובמיוחד נשיאיהם, רומזים למפקדי המשטרה להכין כוח להגנת בית המשפט מפני מי שעלולים להגיב באלימות לשמע ההכרעה.

ללינדנשטראוס האיר הבוקר על יום חשוב בשירותו הציבורי. לא יום, יאמרו רשעים, אלא מופע, המופע של מיכה. תחילה, הגשת הדו"ח ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. אחר כך, שעות של תיפוף גובר בטם-טם של התקשורת, עד ארבע אחר הצהרים, שריקת הזינוק, הסרת הלוט, פריצת הסכרים.

הדו"ח מתפרסם שנה ושבעה חודשים לאחר אסון השריפה, ולא פחות משמעותי, שבועיים לפני תום כהונתו של לינדנשטראוס. גם אם ישלים בזמן פציעות את הדו"ח על מלחמת אהוד ברק בגבי אשכנזי, זה כבר יהיה קול ענות חלושה. הקול הגדול האחרון של לינדנשטראוס הוא זה שיושמע היום. לשם כך טוהר השטח מכל עבריו. דו"ח המשט והמל"ל פורסם לפני שבעה ימים, כדי למצות ממנו את המרב לפני שהדיו ידעכו, ממש כמו עיתון שאינו מתחרה בעצמו בהדפסת שני סקופים באותו גיליון. השלב הנוכחי בפרשת ברק-אשכנזי, איסור הפרסום על העדויות שעמד להידון מחר שוב בבג"ץ, נדחה לבקשת המבקר לשבוע הבא (פרקליטו, דוד ליבאי, גילה לפתע שהוא עסוק מאוד). הזירה פנויה לדו"ח הכרמל, שפרטיו, פרקיו, ייחשפו רק בעוד שעות, אף שזהו עניין של נוחות בלבד - של המבקר, לא של המבוקרים - ואין צידוק אמיתי להשתהות.

מה שמותר כבר עכשיו לומר הוא מסוגת ביקורת הביקורת; בטרם בכורה, דיווח מתוך החזרה הגנרלית. מבחינה זו, הדו"ח מרשים ומאכזב גם יחד. מרשים, מפני שהמבקר וצוותו הוציאו מתחת ידם מלאכת מחשבת של ליקוט וניתוח. מי שירצה אי פעם לכתוב דוקטורט על הבעיות המבניות של גישת ממשלות ישראל לכיבוי, ייטיב להתחיל בדו"ח זה ובקודמים לו. לינדנשטראוס הצליח לראות הן את העצים העולים באש והן את היער הנשרף. הוא גם מקפיד, בהכריזו על ניתוק הזיקה שבין קביעת העובדות והתובנות לבין אובדן חייהם של 44 ישראלים, לחסן את השרים, כמו גם את הדרג הביצועי הבכיר, מפני תביעות אפשריות של משפחות שכולות לחקירה פלילית.

אבל בסיכומו של דבר, זהו גם דו"ח מאכזב, כי הוא יורד מהאוטובוס לפני התחנה הסופית. לינדנשטראוס מדבר בו, בהתייחסו לשרים מסוימים ולראש הממשלה, על אחריות "מיוחדת" או "כוללת" לכישלונות, ליקויים ומחדלים חמורים. אך כשהוא מגיע למסקנתו מקביעה זו, נעתק הדיבר מפיו. לפתע, נותר לינדנשטראוס, אולי לראשונה בשבע שנותיו, ללא מלים. הוא שולח את השרים לתת דין וחשבון לכנסת ולציבור. הם יעשו זאת, כמובן, יודו למבקר על עבודתו הברוכה, יתגרו באופוזיציה הדלילה להגיש הצעת אי אמון בממשלה ויצביעו כולם, שטייניץ בעד ישי, ישי בעד שטייניץ ושאול מופז בעד נתניהו, שמראש יאמר שהאחריות הכוללת והמיוחדת העליונה עליו.

לא נגזר שזה יסתיים כך. הדו"ח שנשלם ונחתם הוא התורה שבכתב. עדיין פתוחה בפני לינדנשטראוס ההזדמנות למסור היום, למשל במעמד ההגשה לריבלין, את התורה שבעל-פה. אם, לדעתו, על מי מהשרים או על העומד בראשם להתפטר, יאמר זאת. הכנסת, התקשורת והציבור לא ירחיקו לכת יותר מדבריו המפורשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו