בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר על אסון הכרמל

המבקר הגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת: "אחד הדו"חות הקשים יותר שהוציא המשרד"

לדברי מיכה לינדנשטראוס, "כשתקראו את הדו"ח תראו לנגד עיניכם תמונה מעציבה שמחייבת תיקון מיידי

25תגובות

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הגיש הבוקר (רביעי) את הדו"ח המיוחד על אסון הכרמל ליו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין. לדברי לינדנשטראוס, "הדו"ח שהוגש כולל בתוכו דברים ששמענו במהלך הדיונים הרבים שקיימנו. אני יכול לומר בלב שקט שזה אחד הדו"חות הקשים יותר שהוציא משרד מבקר המדינה מתחת ידו, לפחות במהלך כהונתי. זה דו"ח קשה כי הוא מכיל עובדות שעדיף היה שיימנעו מבעוד מועד ולצערנו הדברים לא התממשו כך הלכה למעשה".

המבקר הוסיף כי "כשתקראו את הדו"ח תראו לנגד עיניכם תמונה מעציבה מאוד שמחייבת תיקון מיידי. אני בדעה שהשלטונות המוסמכים צריכים לעשות כל דבר אפשרי כדי לבצע את המלצות המבקר מהדו"ח הקשה הזה".

לינדנשטראוס התייחס בדבריו למצב הקשה של מערך כיבוי האש בישראל. "יש עובדות שכבר פורסמו ברבים, שהייתי רוצה להתייחס אליהן", אמר, "דוגמה אחת שכבר פורסמה, מצביעה על הרשלנות שנתגלתה בצורה בולטת מאוד: נקבע על ידי הגורמים הממלכתיים שהמלאי השוטף של חומרים מעכבי בעירה צריך לכלול 250 טון, בתוספת מלאי חירום של 200 טון. כאן הבעירה השתלטה על כל הרי הכרמל והיה מלאי כולל של חומרים מעכבי בעירה בסך 20 טון בלבד. בנוסף, המספר הכולל של הכבאים בישראל הוא כרבע מהכבאים בעולם המערבי במדינות שמספר התושבים דומה לשלנו, כך גם של רכבי הכיבוי. מספר המנופים הוא כמחצית מהנהוג בעולם המערבי".

במענה לשאלה מה תגובתו על דברי גורמים באוצר שמדובר בדו"ח הזוי, השיב
לינדנשטראוס: "אני מצטער על המילה הזו. הדו"ח הזה הוא לא הזוי, הוא רציני
במציאות כואבת מאוד. זה שימוש במילים מיותרות שהייתי מעדיף שישקלו היטב לפני
שאומרים אותן". לינדנשטראוס התייחס גם לכך שאין בדו"ח המלצה לשרים להתפטר ואמר: "אמירה הסופית שלנו היא שהציבור יקבע. אין לנו את הסמכות לקבוע המלצות אופרטיביות במקרה הזה על פי החוק".

יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, אמר כשקיבל את הדו"ח: "אזרחי ישראל עמדו נדהמים ואבלים מול ממדי האסון ותוצאותיו הטרגיות, כאשר ישראל נתפסה לא ערוכה ולא מוכנה מפני פגעי טבע. 44 איש ואשה, יהודים, מוסלמים, דרוזים, אבות, אמהות ונערים ששילמו מחיר נורא מכל. ישראל ערוכה תמיד מול איום חיצוני, אך כשלה מול אסונות מבית. קראתי את דו"ח המבקר ואני מתרשם שהוא בעיקרו צופה פני עתיד. התרשמתי שאין מטרת הדו"ח לנקום או לערוף ראשים, אלא לעשות תיקון ליקויים. יש זעם ויש לתרגם את הזעם להיערכות לטיפול באסונות. הדו"ח איננו מכוון פוליטית. פניו לשינוי ולעריכת רפורמה ולהתמודדות הבאה של ישראל מפני פגעי טבע ובפני מלחמות".

 

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), אמר כי "ההתרשמות שלי היא שהיה חסר קברניט לספינה הזאת שנקראת ממשלה. ראיתי את ראש הממשלה מחליט בענייני ביטחון על מיליארדי שקלים. גם פה היה צריך לקבל החלטות בזמן ולא אחרי האירועהוועדה תדון בשבועות הקרובים על הדו"ח. הזמנו את המבוקרים. היו גמגומים: אולי לא צריך אותי, אולי לא אגיע. אני מודיע כאן: כולם יצטרכו להגיע, לא יהיו הנחות. אני מבקש מהמבקר לעשות דו"ח מעקב על תיקון הליקויים".

רבות מהמשפחות השכולות הביעו אכזבה מדו"ח המבקר, וחלקן אף מתכננות לעתור לבג"ץ, בדרישה כי תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון.

נתן צדקי, חמו של ירון ברמי שנספה באסון, השתתף במפגש המשפחות השכולות עם לינדנשטראוס בינואר האחרון. במפגש הביעו המשפחות את דרישתן להטיל אחריות גם על הדרג המבצע, אולם המבקר בחר להטיל את רוב אחריות על הדרג המדיני. "אין בדו"ח כלום, שנה וחצי של דיבורים", אמר צדקי ל"הארץ", "הדו"ח הזה לא חושף את האמת ולא חוקר את האנשים שנתנו את ההוראות בשטח, האנשים שהסכימו להעביר את האוטובוס במחסום וסובבו אותו. אין לי עניין עם אלי ישי או שטייניץ. אני באופן אישי אמרתי למבקר שאני רואה בקציני המשטרה אשמים. כששאלתי את הצוות שלו אם היה ניתן להציל אותם, ענו לי שהם לא יודעים, שהם לא נכנסו לדברים הקטנים. את המבקר עניין הדרג למעלה, ולא הש"ג לדבריו, אבל שמעון קורן (מפקד המחוז הצפוני במשטרה בזמן האסון) ורוני עטיה (מפקד מרחב חוף בזמן השריפה, שהחליף את קורן בתפקיד מפקד המחוז) הם לא ש"ג, הם קצינים בכירים במשטרה". 

אולגה אוחנה, אלמנתו של כפיר אוחנה, מאוכזבת אף היא, אולם עדיין לא החליטה אם תצטרף לעתירה לבג"ץ. "חיכיתי לאמת, אולי הייתי תמימה, והאמנתי שכיתפרסם הדו"ח אדע את האמת, אבל יש בו חצאי אמת", אמרה. "כשראיתי שהוא מתעכב ומתעכב והוא השתנה מקצה לקצה, חיפשתי בדו"ח תשובות והטלת אחריות על כל מי שלקח חלק באסון ובעיקר קציני המשטרה - ולא מצאתי". 

גם משפחתו של קצין המשטרה איציק מלינה, שנספה באסון, רואה בקציני המשטרה את האשמים באסון. אביו של מלינה שירת בעבר במשטרה ושני אחיו הם קצינים במשטרה. האח היחיד שאינו קצין, יניב, אמר ל"הארץ": "התפקיד של המשטרה באירועים האזרחיים הוא לנהל אותם. נכון שהיה כאן שיתוף פעולה בין כמה ארגונים, שבכולם יש אשמים, אבל אנחנו רואים במשטרה את האחראית הראשית. אנחנו לא מחפשים נקמה, אבל אנחנו לא יכולים להיות שקטים כשאותם קצינים משמשים בתפקידם, שהם לא לוקחים אחריות ולא רואים את עצמם אשמים".

עיקר הביקורת של המשפחה מופנית לעבר מפקד המחוז באותה עת, ניצב שמעון קורן ומפקד המרחב דאז רוני עטיה. לדברי מלינה, "צרם לי מאוד ששלושה חודשים אחרי האסון, שמעתי את שמעון קורן בתחקיר המשטרתי חוזר ואומר שבאירוע הבא ננהג בדיוק אותו דבר. זה השאיר אותי בלי מילים. שמעון אמנם פרש מהמשטרה מאז, אבל קצינים רבים, במשטרה ובשב"ס, קודמו". 

לעומת המשפחות, נאווה בוקר, אלמנתו של תת ניצב ליאור בוקר שנספה גם הוא באסון, אינה מעוניינת להפנות אצבע מאשימה לגורם כלשהו. מבחינתה, על הגורמים השונים להתמקד בהקצאת משאבים ושיקום מערך הכבאות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו