בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר על אסון הכרמל

מערך הכבאות נכשל בכל המדדים: "מחדל ניהולי ומקצועי"

חוסר קריטי בציוד, אפס אימונים, היעדר מיומנויות ניהול, פיקוד ושליטה - כך נכשלו רשויות הכיבוי בהתמודדות עם השריפה בכל הרמות

7תגובות

נציבות שירותי כבאות והצלה סופגת את הביקורת הקשה ביותר בדו"ח המבקר. הדו"ח מצביע על כשלים ומחדלים בתפקודה כמעט בכל המדדים – החל מתפקוד בשגרה ובזמן שריפה, ועד מוכנות לאירועים גדולים. מסקנת המבקר לאחר בדיקת פעילות המערך היא כי "אם לא יחול שיפור ברמת היערכותו של מערך הכבאות וההצלה, הרי שבהתרחש אירוע חמור, כמו אסון המוני...לא יוכל המערך למלא את משימותיו כנדרש ממנו".

כשל בניהול, פיקוד ושליטה

עיקר הביקורת מופנית כלפי נציב הכבאות בזמן האירוע, רב-טפסר שמעון רומח, בעל התפקיד הבכיר ביותר במערך דאז. "פעולותיו של הנציב לפני השריפה – בכל הנוגע למוכנות הכוחות לקראת אירועי חירום, ובמהלך השריפה – בנוגע לנקיטת פעולות הכרחיות לפיקוד ושליטה, מלמדות על מחדל ניהולי ומקצועי". לפי הדו"ח, רומח לא הכין את מערך הכבאות לפעולה מערכתית בנסיבות חירום חריגות ולא היה ערוך לקראתן. על הנציב היה להקים מערך פיקוד ושליטה על האירוע: למנות מפקד אחד לאירוע – הוא עצמו או אחד ממפקדי השירות – וכן להורות על הקמת חפ"ק שירותי כבאות. אולם הוא לא עשה כן, ועקב כך פיקדו בשטח שני מפקדים ללא תיאום ביניהם וללא ראייה פיקודית מתכללת".

חגי פריד

אזור השריפה היה תחת אחריותן של שתי תחנות כיבוי, חיפה וחדרה. בשני המקרים מצא המבקר כשלים בתפקודם של מפקדי התחנות. "מפקד שירותי כבאות חיפה, טפסר אריה רגב, ומפקד שירותי כבאות חדרה, טפסר יששכר תוהמי, לקו באופן שבו הם הפעילו את אמצעי הפיקוד והשליטה באירוע, בכל אשר נוגע ליומה הראשון... הלחימה באש התקיימה באופן מבוזר ולא שיטתי". ביום פרוץ השריפה, כותב הדו"ח, "בלט חסרונן של מיומנויות הניהול, הפיקוד והשליטה, הן ברמה הארצית - הנציבות, והן ברמה המקומית - רשויות הכבאות והצלה".

אין ציוד, אין אימונים

מערך כיבוי האש האווירי עד לשריפה בכרמל נתמך על ידי הקרן לכיבוי אווירי, שבאחריותה היה לדאוג למלאי חומרים מעכבי בעירה. 30% מתקציב הקרן בא מקק"ל, והיא זו שבפועל ביצעה את ההתקשרויות עם הספקים ושילמה להם בעבור ‏שירותיהם. משרד הפנים העביר לה את חלקו במימון רק חודשים רבים לאחר שקק"ל כבר שילמה לספקים השונים. "עקב כך נאלצה קק"ל, שאינה גוף שלטוני, לבצע מימון ביניים של פעילות הקרן בעבור צרכים לאומיים", כותב הדו"ח. "דבר זה הכביד על תזרים המזומנים של קק"ל, והיה בו כדי להשפיע על החלטות הקרן בנוגע להפעלה המבצעית של הכיבוי האווירי".

ביום השריפה היו בידי כוח הכיבוי האווירי 20 טון של חומר מעכב בעירה, זאת אף על פי שהדרישה למלאי שעת חירום הוא 250 טון. כמות החומר לא הספיקה אפילו ליום הראשון של השריפה. "הליקויים בניהול הקרן בולטים במיוחד על רקע לקחי מלחמת לבנון השנייה, שחייבו את גורמי השלטון לשאת באחריות הממשלתית-שלטונית שניתנה להם ולשפר את יכולתה של המדינה להתמודד עם שרפות רחבות היקף, בין היתר באמצעות פיתוח יכולת כיבוי אווירי משמעותית. גורמי שלטון אלה לא עמדו במחויבותם ובכך כשלו כשל משמעותי".

מיכל פתאל

רומח פנה למשרד הפנים כבר בשנת 2007, בבקשה לכוחות נוספים וחידוש הציוד. הוא הגדיר את הפערים בין המצוי לרצוי כ"קריטיים ומיידיים", והעריך את עלות תוכניתו לרענון המערך ב-600-400 מליון שקלים. "משרד מבקר המדינה מעיר לנציב דאז כי הוא אמנם הגדיר את הצרכים כ"קריטיים ומיידיים... אף על פי כן, הנציב לא קבע סדר עדיפויות להשלמת החוסרים האלה ולוח זמנים מדורג למימושם", ולכן נושא באחריות לאי-הביצוע של פעולות אלו". בביקורת עלה גם כי מערך הכיבוי לא קיים אימונים ותרגילים ארציים. הנציב פנה ב-2008 למשרד הפנים ודרש תקציב של 2.5 מיליון שקלים לטובת אימונים למערך כיבוי האש.

המבקר לא פתר את משרד הפנים והעומדים בראשו מאחריות למצב מערך הכיבוי וקבע כי מילאו את אחריותם בכך שלא היו מעורבים במערך הכבאות ומוכנותו המבצעית. "ראוי היה ששר הפנים והדרג הבכיר במשרדו יקיימו קשר הדוק ורצוף עם נציב הכבאות באופן שיתגבר מעורבותם בנעשה במערך הכבאות ברגיעה ובעיתות חירום. השר והדרג הבכיר במשרדו לא עשו כן".

לא ידעו על מזג האוויר

באופן ספציפי, מעלה הדו"ח את ההכרח להסדיר את מתן שירות חיזוי האוויר לשירותי הכבאות. על אף שהשירות המטאורולוגי התריע על סכנה לפרוץ שריפות בערב שלפני השריפה, והודיע על כך לארבעה גורמים במערך, איש מהם לא הביא הודעות אלו לידיעת רשויות הכבאות. "אי-ההסדרה של העברת המידע על מזג האוויר לרשויות הכבאות ומפקדיהן פגעה במוכנות כוחות הכבאות לשריפות. יש לראות בכך מחדל של הנציב דאז, רב-טפסר שמעון רומח", כותב הדו"ח.

המבקר התייחס גם לנסיבות מותו של הנער אלעד ריבן, מתנדב בצופי אש, שלפי ההוראות, אמור היה להימצא רק בעורף השריפה, במרחק בטיחות מרבי ממעגל האש. "על אף הוראות אלו, בעת השריפה בכרמל הצטרפו כ-15 צופי אש לכוחות הכיבוי. הצטרפותם היתה לאחר השעה 12:00, כשכבר היה ברור לכל שמדובר בשריפת ענק בלתי נשלטת המסכנת אנשים, יישובים ואת כל הנקרה בדרכה... ראוי שמפקדי שירותי הכבאות ישובו ויחדדו לפני כוחותיהם את ההנחיות בדבר הצורך בנקיטת כל הצעדים להגנה מרבית על שלום צופי האש המתנדבים".

עורך הדין אמיר רוזנברג, המייצג את טפסר אריה רגב, מסר בתגובה: צודק המבקר, בקובעו כי שירותי כבאות חיפה לחמו בגבורה ותוך סיכון חייהם, באומץ רב בגזרות האש הרבות שנפתחו, תחת פיקודו של טפסר אריה רגב.בשל שיקול הדעת שהופעל בשטח ניצל  יישובי הסביבה מכליה, ונמנעה פגיעה בחיי התושבים. על אף שהערותיו הבודדות של המבקר מערבבות בין שלב הבלימה לשלבים המאוחרים, הן ייושמו במלואן תוך הטמעתן בנהלי הלחימה החדשים."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו