בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר על אסון הכרמל

שיפור במשטרה, נסיגה באוויר

באסון הכרמל נרמז עד כמה חשופה ישראל לפגיעת אש בכמה מוקדים בו-זמנית, שתשאיר את מערך הכיבוי, גם זה המשתדרג, חסר אונים

25תגובות

דו"ח מבקר המדינה על אסון השריפה בכרמל והכישלון המתמשך בהכנת מערך כיבוי נאות, משקף שתי בחירות, שניתן להצדיק אותן או לחלוק עליהן, אך שאינן מובנות מאליהן. זאת, בנוסף לבחירה המרכזית באשר לבירור מושג האחריות בדרג השרים. 

האחת היא בחינת האירוע בהקשרו הכולל ולא כמבודד ממנו. בדרך אחרת, למשל, נהגה ועדת הבדיקה לאסון התנגשות היסעורים בדרכם ללבנון, ב-1997, שעסקה בממד הצר של אנשים, כלים ונוהלים, והתעלמה ממסגרת המדיניות הישראלית של השהות בלבנון.

הבחירה השנייה היא להתמקד בנושא הפיקוד והשליטה (פו"ש) של הקצינים שניהלו, באומץ ובהקרבה, את ניהול המשבר. זה טבעי ומוצדק: שיקוף נכון ומיידי של הנתונים, שיתוף הדוק של כל הגורמים, היעזרות מושכלת באמצעים ובמטה – כל אלה מגדילים את הסיכוי לתפקוד טוב יותר של הדרג שמפקד על הפעילות ומנסה להכניס סדר בתוהו ובוהו.

אלא שאין בהכרח מתאם בין כשלי פיקוד ושליטה, שהמבקר מגנה בחריפות, לבין מידת ההצלחה הכללית. לפי גישת המבקר הפעם, היה ראוי להדיח בשעתו את רב אלוף משה דיין, הרמטכ"ל המנצח של מבצע "קדש", משום שנעלם למטכ"ל ושוטט בקו הקדמי ללא תקשורת רציפה לאחור וגם את רב אלוף יצחק רבין, הרמטכ"ל המנצח של מלחמת ששת הימים, בגלל תקרית "ליברטי", תבנית ליקויי הפיקוד והשליטה בין המטכ"ל, חיל האוויר וחיל הים ובתוכם.

אף על פי כן, למשטרה – להבדיל ממפקדים מסוימים בה בעת האסון בכרמל - אין בעניין זה ויכוח עם המבקר. תחקירים ותרגילים פנימיים, שהמבקר שלל את הסטייה מהם במחוז הצפוני, הבליטו את מרכזיותו של הפו"ש עוד לפני אסון הכרמל. בשנה שעברה נקבע הפו"ש כנושא מרכזי בתוכנית העבודה של אגף המבצעים, והתוצאות בהתאם.

רויטרס

תפישת הפו"ש של המשטרה מקבלת כעובדה שהאחריות לרוב אירועי האסון תוטל עליה. לכן נדרשות פריסת תשתית (למשל, אנטנות) והיכרות טובה ומוקדמת בין כל הגופים. גם במרוץ שליחים, העברת המקל מתבצעת רק לאחר שהרץ הבא כבר מלווה את היוצא. תשומת לב מוקדשת גם לחלקם של קציני המטה ובמיוחד קצין האג"ם; מיצוי היכולת הארגונית אינו תלוי במפקד לבדו.

בין השאר, הוכנסה לשימוש מערכת רדיו חדשה, "ניצן", לתקשורת עם הגורמים שמחוץ למשטרה – פיקוד העורף, נציבות הכיבוי, מגן דוד אדום ואף היחידה לאבטחת אישים בשב"כ והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), שבאחריותו אבטחת כורים גרעיניים ומתקנים רגישים אחרים.

נרכשו אמצעי שליטה חדשים – להעברת תמונה ממסוק, בלון תצפית, מצלמות להעברה אלחוטית של שידור חזותי – ונבנו כלי רכב ייעודיים לחבורת הפיקוד הקדמית, של שלושה מפקדי מחוזות. במרתף המטה הארצי נבנה למפכ"ל בור פיקוד ארצי, מרכז ניהול משברים לאומי, המקושר למרכזי התיאום המחוזיים והמרחביים.

חידוש אחר, "תמנון", יציר מוחו של ראש אגף המבצעים, ניצב נסים מור, יחבר את המשטרה למערכות השליטה והבקרה של יתר הארגונים ויספק תמונת מצב עדכנית. גרסה מוקדמת, המשדרת לכל את יומן המבצעים הממוחשב, נבדקת במחוז המרכז. אם התקציב ל"תמנון" יוגדל בארבעה מיליוני שקלים, פיתוחו יואץ בשנה ויסתיים בסוף 2013.

מערך הכיבוי האווירי כפיאסקו

באסון הכרמל, קשה וכואב ככל שהיה, היה רק מוקד אש אחד. נרמז בו עד כמה חשופה ישראל לפגיעת אש – ולא בהכרח כתוצאה של שגגה רשלנית או של איתני טבע. הצתה בו-זמנית של מוקדים לאורך הארץ ולרוחבה תשאיר את מערך הכיבוי, גם זה המשתדרג בראשות שחר איילון, חסר אונים.

תכליתה של הצתה כזו, בתקופת שגרה או לעת עימות צבאי, יכולה להיות פגיעה סתמית בנפש וברכוש, או מכוונת לתכלית ממוקדת. למשל, בעקבות האירועים בכלא דמון ב-2 בדצמבר 2010 – שבעטיים נקרא למקום אוטובוס הסוהרים - עלול גורם עוין לשלוח אש ביער סמוך כדי לאלץ את שלטונות הכלא לעמוד שוב בפני ברירה אכזרית לנוכח קשיי הפינוי – לשחרר אסירים ביטחוניים ופליליים לחופשי, או להסתכן במוות המוני ובמהומות שבעקבותיו.

הנטייה הטבעית, בישראל של העשורים האחרונים, היא להזעיק להצלה את חיל הפרשים, או במתכונתו החדשה – חיל האוויר, כמורשת מלחמת ששת הימים, יותר מאשר זו של יום הכיפורים. בנימין נתניהו, רכוב על כנפי התעמולה של ה"סופר טנקר", עם מזכירו הצבאי במדי צוות אוויר, הכריח את חיל האוויר לקבל אחריות למסגרת חדשה, שתוארה בהגזמה כטייסת כיבוי. פורסם מכרז חפוז, נחתמו חוזים, הוצאו עשרות מיליונים, נקנו מטוסים. כמו בדרך כלל בעסקים, היו שהרוויחו, היו שהפסידו. מי שיצא במפח נפש, הטייס הוותיק אורי יפה, מחלוצי רעיון הכיבוי האווירי, גילה שאחרים התברגו בזריזות לתחומים שחנך וטרקו בפניו את הדלתות. יפה, מאוכזב מרה, מת בשבוע שעבר בביתו.

מצב הכיבוי האווירי, מדאיב לגלות, לא השתפר. להיפך. הקמת טייסת הכיבוי עשתה את ישראל פגיעה יותר להצתות ולשריפות אחרות. לאחר סדרת תקלות מביכות ויקרות (רכישת מטוסים ימיים שעמדו כאבן שאין לה הופכין, פגיעה בבלון של צה"ל, גילוח צמרות עצים, טיסה בהילוך אחורי), כושר הנשיאה הכולל של מטוסי הכיבוי שווה היום בדיוק לזה שהיה לפני שנה וחצי – כל מטוס נושא כפליים, אבל מספר המטוסים ירד לחצי – והטייסים אינם כה מיומנים, מפני שנאסר עליהם להטיס את מטוסיהם גם לריסוס חקלאי. הם יושבים בכוננות, לעתים מתאמנים, אינם צוברים די שעות טיסה (60 לשנה לעומת 500 לטייס ריסוס) ומחלידים לאטם, אם לא באו חלודים. שיעור התאונות הקשות לשעת טיסה גדל פי 25, התקציב השנתי פי שישה – והטייסת עדיין לא הועמדה במבחן אמיתי. חיל האוויר אינו רוצה בה, במתכונתה הנוכחית, אך אינו מעז לומר את האמת: זה פיאסקו שנוצר בהבל פיו של נתניהו.

קצין בכיר במשטרה, שחקר את סוגיית השריפות, אמר השבוע כי "החום המשתחרר בדונם יער שרוף מחייב כיבוי באמצעות אלפיים מטר מעוקב של מים, שהם אלפיים (!) מטוסים קטנים, או אלף מטוסים גדולים יותר, או 200 כבאיות".

המשמעות, העולה גם מדיווחים מרחבי תבל, היא ששריפות יער, מרגע שהתפשטו, אי-אפשר לכבות. האש מדלגת גם בין הצמרות. לכל היותר, עד שישתנה כיוון הרוח ואולי גם יבוא הגשם, אפשר לבלום את ההתפשטות באמצעות חומר מעכב ויצירת פסי אש וקרחות יער; ומכאן גם חיוניותם של הגילוי המוקדם ופינוי האוכלוסייה. היער יישרף, ויקום עם הזמן לתחייה. בני אדם צריך להציל. בזכות דו"ח המבקר, ההתארגנות לכך יכולה להיות טובה יותר, אם גם לא מושלמת. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו