דו"ח המבקר על אסון הכרמל

איש לא יתפטר, איש לא ייקח אחריות

דו"ח השריפה ייעלם במהרה לבלי שוב אל תוך החור השחור שאליו נשאבות החוברות שמנפק מעת-לעת המבקר. הכלבים נובחים, והשיירה בוערת

יוסי ורטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יוסי ורטר

בואו לא נעצור את נשימתנו: אף שר לא יתפטר, ולא יפוטר, לא יושעה ולא יודח. יתרה מזו: אף שר לא יודה באשמה, לא יקבל אחריות ולא יסיק מסקנות. אפילו לא יעשה חשבון נפש. כנ"ל ראש הממשלה שחוטף בפעם השנייה בתוך שבוע אחד (שיא עולמי, מן הסתם) ביקורת קטלנית בגין התנהלות קלוקלת. 

דו"ח השריפה יתפוגג וייעלם במהרה בימינו אל תוך החור השחור, אליו נשאבות לבלי שוב החוברות עבות הכרס שמנפק מעת-לעת משרד מבקר המדינה. האחרונה היתה זו שעסקה במחדל המשט. מי ראה מי שמע. בפרשת מחדל הכבאות והאסון בכרמל נאמר, בפרפראזה: "הכלבים נובחים, והשיירה בוערת".

בישראל, האסונות והמחדלים הם בידי שמים. ההצלחות וההישגים, הם כולם מעשה ידי אדם. את עיקר האחריות על המחדל הטיל המבקר לינדנשטראוס על שר הפנים ישי ושר האוצר שטייניץ; ישי הודיע, בתגובה, במהלך ביקור מתוקשר, ציני משהו, בבית אחת המשפחות השכולות, כי ידרוש דיון בממשלה. זו בדיוק הבעיה אתו: שבמשך השנים הרבות שבהן הוא משמש שר הפנים, הוא הרבה לדרוש דיונים, לכתוב מכתבים, לצעוק, להתריע והזהיר. על פעילותו זו הוא זוכה בדו"ח לכ-30 אזכורים חיוביים. נו, פלא שישי מתקשה לחיות עם המסקנה הסופית בעניינו? הוא בכלל משוכנע שמגיע לו צל"ש. אם היינו סרקסטיים היינו אומרים שהוא רואה עצמו כמי שראוי להדליק משואה ביום העצמאות.

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוסצילום: אוליבייה פיטוסי

גם שטייניץ לא מבין מה המבקר רוצה מחייו. ממתי שר אוצר אחראי לכשלים שמתגלים בתחומי משרדים אחרים בממשלה? ממתי שר אוצר אמור להיענות לכל בקשה? בחודשים האחרונים, מאז גילה את עצמו בטיוטות, שטייניץ מקפיד לכנות את הדו"ח בכל הזדמנות במילה "הזוי". לינדנשטראוס מאוד נעלב. הוא סיפר אתמול למישהו שאנשיו בדקו בגוגל את צירוף המילים "שטייניץ" ו"הזוי", ומצאו ששתי המילים הללו מופיעות יותר פעמים משהמילה ירושלים מופיעה בתנ"ך. אולי זו הגזמה, אבל זה מה שנאמר. כסוג של פולקלור.

מעבר להיבטים האישיים, שבאופן טבעי תופסים את תשומת הלב, הדו"ח מספר סיפור של פרטאץ'. שוב, פרטאץ'. כולם ידעו שמדובר במערך כבאות שמתאים לעיירה במאה ה-19, אבל איש לא ממש עשה דבר. הדו"ח נכתב כסיפור מתח שסופו הטראגי ידוע מראש. ובכל זאת, הוא קורע לב. 44 אנשים קיפחו את חייהם, שלא לצורך, כי היו במקום שבו הם לא היו צריכים להיות. המבקר קובע כי בשום אופן אין לתלות בישי או בשטייניץ את האשם במות צוערי השב"ס, השוטרים והכבאים. נחמה פורתא מבחינתם, לא יותר.

הטור המלא יתפרסם מחרתיים במוסף "השבוע"

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ