בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הארץ" נגד הביטלס

בקיץ 1964 הביטלס היו בשיאם, אך כתב "הארץ" בלונדון כינה אותם: “סתם צעקות ורעש בלי תוכן ממשי". מדור חדש בו נטעם מאוצרות ארכיון "הארץ"

38תגובות

השנה היתה 1964. הביטלס היו בשיאם. כמה חודשים לפני כן הם כבר כבשו את אמריקה. "הפלישה הבריטית" הוכתרה בהצלחה. כתב "הארץ" רוברט ולטש, היה בין היחידים שסירבו להתרגש. ב-24 ביולי 1964 הוא פירסם ב"הארץ" מאמר נוקב תחת הכותרת: "צביון אומה באספקלריה של חיי מין".

במאמר התייחס ולטש, שהיה כתב "הארץ" בלונדון, ל"מה שמתרחש בשורות הנוער עכשיו", וטען כי "התנהגות הצעירים אינה הולמת את השקפות קודמיהם וטעונה הסבר". בדרכו המפותלת הסביר לקוראי "הארץ" כי יש "תופעות שאינן ניתנות לעונש, המראות שאיזה דבר אינו בסדר, או יותר נכון: שיש לגשת במושגים אחרים ובשיטות אחרות לשיפור המצב, או לפחות להבין את המתרחש".

אחת התופעות האלה, לדבריו, היתה הביטלס. או ליתר דיוק: “ההתרגשות לגבי הזמרים הצעירים, בעלי שערות ארוכות, המכונים 'חיפושיות' (ביטלס באנגלית), שנהפכו לסמל התקוממות הנוער", כדבריו. להתרשמותו של ולטש “זוהי תנועה תמימה, שאינה מביאה נזק או פרעות כמו שגעונות אחרים, למשל של חבלנים, או כמו התנגשויות פוליטיות וגזעיות מהסוג המקובל בחלקים מסוימים של אמריקה".

עם זאת, לדבריו, “מבחינה פסיכולוגית הנוהים אחרי הביטלס מדהימים, כי המסתכל מהחוץ אינו מבין את הדבר. בשבילו זה נראה טפשות גמורה, חזרה להתנהגות היסטרית פרימיטיבית, סתם צעקות ורעש מחריש המביא להתעלפות המשתתפים – בעיקר בנות בגיל 12-18, בלי כל תוכן ממשי".

ולטש הצליח לשלב בכתבה גם זווית יהודית, אותה מצא בדמותו של "אחד בראיאן אפשטיין" – שהיה האמרגן של הביטלס. אפשטיין הוגדר על ידי ולטש כ"איש שגילה את מקור הרווחים הזה". ולטש סיפר לקוראי "הארץ", כי כשאפשטיין נשאל "אם הרגיש עצמו מסכן משום שהוא יהודי" השיב בחיוב והוסיף ש"הצלחתו עם הביטלס הרחיקה את תסביך הנחיתות שהעיק עליו כיהודי".

ולטש, שנולד בסוף המאה ה-19 בפראג, היה בן דורו ועיר הולדתו של פרנץ קפקא. קרוב משפחתו, פליקס ולטש, היה אחד מחבריו הקרובים ביותר של הסופר הצ'כי. לפני שהחל לעבוד ב"הארץ" הוא כתב וערך בעיתונים חשובים בגרמני. לפרסום נרחב זכה כשקרא מעל עמודי כתב עת היהודי "יידישה רונדשאו" - “שאו בגאון את הטלאי הצהוב" בתגובה לחרם על החנויות היהודיות עליו הכריזו הנאצים באחד באפריל 1933. ולטש, שהיה פעיל בתנועת "ברית שלום", עלה ב-1938 לארץ ישראל. מ-1945 היה כתב "הארץ" בלונדון. ב-1982 מת בירושלים.

הביטלס בהופעה המיתולוגית בתוכניתו של אד סאליבן בארה"ב - 1964



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו