בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קאמבק

אירופה צבועה וצינית, זו המערכה על ארץ ישראל

ב-1980 אירופה התאחדה בפעם הראשונה מול ישראל בתמיכה באש"ף. 33 שנים לפני החרם על ההתנחלויות, עוררה החלטתה תגובות חריפות בממשלת בגין, שכמעט זהות לאלה שמשמיע נתניהו היום. הצצה לארכיון "הארץ" מגלה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה

8תגובות

"יש לומר לעולם ולציבור היהודי דברים כדורבנות. יש להשפיע על דעת הקהל האירופית כדי שתדע במה מדובר. צריך לפתוח במערכה מדינית והסברתית מקפת כדי לחשוף את הצביעות והציניות של ראשי מדינות השוק המשותף. זו המערכה על ארץ ישראל". את הדברים האלה אמר ראש הממשלה של מדינת ישראל, בישיבת הממשלה שבה נדונה החזית שפתחה אירופה נגד ישראל בתמיכתה בפלסטינים.

אלא שראש הממשלה לא היה בנימין נתניהו והשנה לא היתה 2013. את הדברים האלה אמר מנחם בגין ב-1980 בתגובה ל"הצהרת ונציה", שהיתה הפעם הראשונה שבה אירופה התאחדה מול ישראל בתמיכה באש"ף. ממרחק של 33 שנים, התגובה הישראלית – של ראש הממשלה ושריה – נשמעת דומה למדי לתגובות של נתניהו ושריו לרוח הנושבת בימים אלה מאירופה.

מה רצו מאיתנו האירופאים ב-1980? הדרישות שלהם, שפורסמו במסמך שכונה "הצהרת השוק" (על שם השוק האירופי המשותף), דיבר על הכרה בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית; נסיגה מהשטחים הכבושים; ופתיחה במשא ומתן מול אש"ף.

בגין מתח ביקורת חריפה על צרפת וגרמניה, שמילאו תפקיד מפתח בגיבוש המסמך, ואמר כי עמדותיהן עלולות "להביא להשמדת מדינת ישראל, משום שהן דוגלות בהקמת מדינת פלסטינית, שפירושה השלטת אש"ף, הדוגל בחיסול ישראל, על יהודה ושומרון".

בסיכומו של דבר פירסמה הממשלה תגובה חריפה, אשר ממש כמו היום עשתה שימוש בזכרןו השואה ובלקחיה. “מהחלטת ונציה לא יישאר אלא זכרה המר. ההחלטה קוראת לנו ולאומות אחרות לשתף בתהליך השלום את הס"ס הערבי המתקרא 'הארגון לשחרור פלשתין... מאז נכתב 'מיין קאמפף' לא נאמרו באוזני העולם כולו, לרבות אירופה, דברים יותר מפורשים על השאיפה להשמדת המדינה והאומה היהודית...ל'שלום', שהיה מושג בהשתתפות אותו ארגון מרצחים, מוכנות מספר מדינות אירופאיות לתת ערובה, אפילו צבאית. ככל בעל זכרון – חלחלה תעבור בלבו, ביודעו את תוצאותיה של הערובה שניתנה לצ'כוסלובקיה בשנת 1938, לאחר שנקרא ממנה, אף היוא בשם ההגדרה העצמית, חבל הסודטים".

שניים מהשרים הקיצוניים בממשלת בגין אף הציעו אז לנקוט צעד מרחיק לכת: לא לאפשר למשלחת של השוק המשותף להיכנס לישראל. השניים היו אריאל שרון וחיים לנדאו. “איננו זקוקים לאירופה כשותפה לענייננו הפנימיים", אמרו.

ומה היה ל"הארץ" לומר בנושא? מאמר המערכת, תחת הכותרת "הצלחה לאש'ף", גינה הן את הממשלה והן את אירופה. “אנו יכולים להתנחם בכך שהחלטת 'התשע' אינה מחייבת אותנו מבחינת החוק הבין-לאומי. אולם מבחינה פוליטית, היא מכה בשבילנו – מה גם שיש מקום לשער כי אין פער תהומי בין האירופי לבין ארה"ב. מדינות אירופה ראויות לגינוי על שהן רואות בארגון טרוריסטי שותף לתהליך השלום, אבל כאלה הם פני העולם ב-1980. הוקעת אש'ף כארגון של מרצחים אינה משאירה רושם, ולשווא מבקש מר בגין להחיות את זכרה השואה – מלבד שמדינה, שמציגה את עצמה כנכס אסטרטגי למערב וכיסוד חיוני לבלימת הסובייטים, מוטב שלא תתאר את עצמה, בעת ובעונה אחת, כצפויה לחורבן. אש'ף זכה בהכרה מעשית מצד כל מדינות אירופה המערבית, כשותף למשא ומתן עם ישראל. אין זה, בשבילנו , מאזן חיובי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו