שוויון בנטל?

בניגוד לחייל בודד, המתנדב הבודד לא זכאי כלל להטבות

דניאל חי ברחוב ובהוסטלים מאז היה בן 14 אך התעקש להתנדב לשירות לאומי, שם מצא לראשונה מהות והערכה. אבל איך אפשר לחיות מ–900 שקלים לחודש?

אורלי וילנאי
אורלי וילנאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורלי וילנאי
אורלי וילנאי

ההבטחה הגדולה הטמונה בדניאל בן ה–19 יכולה להתממש. הוא יכול לתרום לחברה, לעולם המשפט ולעוד הרבה תחומים שהוא מוכשר בהם. באותה מידה הוא יכול ליפול למקומות שקשה מאוד לעלות מהם חזרה. כרגע הוא נמצא בדיוק בצומת הזה. המקפצה הנכונה תאפשר לו לזנק קדימה. העדרה, לעומת זאת, מסוכן כל כך.

דניאל עושה שירות לאומי בלשכה לסיוע משפטי בבאר שבע. בכל בוקר, זה שנה, הוא מתייצב שם אחרי שהחליף שני אוטובוסים בדרכו מהקרוואן הקטן שהוא שוכר במועצה האזורית אשכול. העבודה שהוא עושה בלשכה, מטיפול בעניינים חשבוניים ועד לעיסוק בדואר, מביאה תועלת גדולה לכולם - וגם לו. למעשה הוא מרגיש שהוא נוגע בחלום, לימודי המשפטים. קרוב כל כך להיכל הצדק שהוא שואף להיות בו בצד של החוק ולא בצד שאליו נופלים אלה שלא ניתנה להם שום הזדמנות.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ