החיים, עשר שנים לפני המלחמה

עשור לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה כתבה קבוצת נערות מ“השומר הצעיר“ בוורשה יומן משותף, שכונה בפיהן ”ספר חיים“. הן כתבו על היום־יום שלהן, על התסכולים, התקוות והחלום לעלות לארץ ישראל.רק אחת מהן, ברכה, שרדה אחרי השואה. ארכיון ”בית לוחמי הגטאות“ העלה את היומן לאינטרנט

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

“היום יש יום עברית”, כתבה ברכה קושמיירז’ במחברת המהודרת שלה באחד הימים של שנת 1929. בהמשך, בפולנית, פירטה: “הקולות נשמעים כבר מהבוקר. כולם חייבים לדבר עברית, זאת הוראה מחיים. מי שלא יכול לדבר עברית, מוטב שלא ידבר כלל, ודאי שלא פולנית. אנחנו צריכים להתאמץ ולהשתמש רק בשפה ‘iwryt’ ולכן אלה שלא יודעים, מחזיקים את הפה עם מנעול”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ