פרשנות

היעדים השאפתניים של רפורמת אופק חדש לא הושגו

המחקר לפיו הרפורמה לא עמדה ביעדיה, לא רוממה את מעמד המורה ולא שיפרה את ציוני התלמידים, מעלה את השאלה: מדוע להמשיך כעיוורים ביישומה?

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אור קשתי
אור קשתי

אפשר היה לחשוב שבחמש השנים מאז התחלת הרפורמה יישבו בקסמיה כל הגורמים המיישמים אותה, אבל ההתנגדות ל”אופק חדש” לא נעלמה ולא שככה. ממצאי המחקר של דוד מעגן רק מוסיפים לתבערה: אם יש פער גדול בין ההבטחות של הרפורמה לבין התוצאות בפועל, מדוע להמשיך כעיוורים ביישומה?

רפורמת “אופק חדש”, שנחתמה ב-2008, הציבה יעדים שאפתניים לשיפור מערכת החינוך, ביניהם חיזוק מעמדם של המורים והעלאת שכרם; העלאת הישגי התלמידים וצמצום פערים בהישגים חינוכיים בין חזקים לחלשים. שכר המורים אמנם עלה (בעיקר זה של המורים החדשים), אך כך גם היקף העבודה. ב”מבחן השקיות” - האם המורה חוזרת לביתה עם שקיות פלסטיק מלאות בעבודות שיש לבדוק בשעות הערב, אחרי שהילדים הלכו לישון - הרפורמה נכשלה. ההבטחה של משווקי ההסכם, כי “שעות השהייה” (שעות שעובדי ההוראה מחויבים להימצא בבית הספר, אך לא ללמד בהן) יאפשרו לבצע את כל המטלות, התבררה כחסרת בסיס. אגב, הדרישה ליותר עבודה - תמורת יותר שכר - תקפה גם במקרה של הרפורמה “עוז לתמורה”, שנחתמה עם ארגון המורים העל-יסודיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ