אשנב למחשבותיו של אדם עם נשמה חשוכה

רוב ההיסטוריונים מתארים את אלפרד רוזנברג, מקורבו של היטלר, כטיפש גמור, אבל במוזיאון השואה בארה"ב רואים ביומנו הזדמנות פז להבין את הרייך

חמי שלו, ווילמינגטון, דלאוור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חמי שלו, ווילמינגטון, דלאוור

בערב ה-2 באפריל 1941, בשעה שטיילו בגן החורף בברלין, פנה אדולף היטלר לאלפרד רוזנברג והודיע לו על מינויו כ”יועץ פוליטי” לפלישה המתקרבת לבריה”מ. “שעתך הגדולה הגיעה”, אמר היטלר. כששב הביתה, רשם רוזנברג ביומנו: “הדברים כל כך מדהימים שאינני יכול להעלותם על הכתב”.

כל זה לא לגמרי חדש. רוברט קמפנר, התובע האמריקאי ממוצא יהודי-גרמני שנטל לידיו את מסמכי רוזנברג אחרי משפטי נירנברג, כבר פרסם את עיקרם. אבל אתמול, בחדר זכוכית מאובטח במשרדים הצפופים והדחוסים של יחידת החקירות לענייני הברחות המשרד האמריקאי לביטחון פנים בווילמינגטון, דלאוור, הרשמים והזיכרונות של רוזנברג הוצגו לראשונה בכתב ידו, ללא עריכה, על נייר מצהיב, כפי שנכתבו כאשר הוא והפיהרר הנערץ עליו עדיין האמינו שהם רק בתחילתו של רייך בן אלף שנים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ