בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע אל העבר שהתביישתי בו

בית הכנסת נטוש, בית הקברות נעול - היהודים לא גרים כאן יותר, גם לא הגרמנים. מסע אל עיירת הולדתו של אבי בחבל הסודטים בצ'כיה

29תגובות

השם זאאץ (SAATZ) ליווה את ילדותי. בזמנים שעוד התביישתי בשמו הפרטי של אבי, היינץ (ואמרתי ששמו צבי), ובשמה של אמי, טאה (ואמרתי ששמה לאה), גם זאאץ היה שם מעולם אחר, שלא רציתי לדעת דבר אודותיו. בדיוק כמו שמו של מקום אחר, מריש אוסטראו (מורבסקה אוסטרבה בצ'כית) – עיר הולדתה של אמי – גם שם עיירת הולדתו של אבי, זאאץ, או בצ'כית ז'אטץ (ZATEC), עורר בי בושה. בדיוק כפי שהתביישתי כשאמי דיברה אתי גרמנית מהמרפסת, התביישתי בקיומה של זאאץ בחיי. אנחנו הרי היינו הישראלים הראשונים, הצברים החדשים, שלא רצו לדעת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו