מסע אל העבר שהתביישתי בו

בית הכנסת נטוש, בית הקברות נעול - היהודים לא גרים כאן יותר, גם לא הגרמנים. מסע אל עיירת הולדתו של אבי בחבל הסודטים בצ'כיה

גדעון לוי
גדעון לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גדעון לוי
גדעון לוי

השם זאאץ (SAATZ) ליווה את ילדותי. בזמנים שעוד התביישתי בשמו הפרטי של אבי, היינץ (ואמרתי ששמו צבי), ובשמה של אמי, טאה (ואמרתי ששמה לאה), גם זאאץ היה שם מעולם אחר, שלא רציתי לדעת דבר אודותיו. בדיוק כמו שמו של מקום אחר, מריש אוסטראו (מורבסקה אוסטרבה בצ'כית) – עיר הולדתה של אמי – גם שם עיירת הולדתו של אבי, זאאץ, או בצ'כית ז'אטץ (ZATEC), עורר בי בושה. בדיוק כפי שהתביישתי כשאמי דיברה אתי גרמנית מהמרפסת, התביישתי בקיומה של זאאץ בחיי. אנחנו הרי היינו הישראלים הראשונים, הצברים החדשים, שלא רצו לדעת דבר על היהודים הישניםמנגד, גם היהודים הישנים, דוגמת אבי, מעולם לא רצו לדבר על מה שהיה "שם".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ