עול תורה ומצוות ככרטיס כניסה לאזרחות הישראלית

איזו ברכה יש לתפילין של ראש, ומה אומרים אחרי אכילת לחם. במרכז הקליטה בבאר שבע מתכוננים גברים שבאו מאתיופיה למבחן שיקבע אם הם יהודים

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

בכיתה קטנה במרכז הקליטה שברחוב קלישר בבאר שבע ישבו השבוע 15 גברים מאתיופיה. הצעיר שבהם בן 18, המבוגר בן למעלה מ–70. חלקם לבשו חליפות, אחרים באו בטישרט אופנתית. פריט הלבוש היחיד המשותף לכולם היה הכיפה. הם התכנסו כדי להתכונן יחד למבחן הגדול, שבסופו תקבע מדינת ישראל אם הם יהודים.

במבט ראשון נראה החדר כמו כיתה א' ביסודי. על הקיר, ב"פינת הלאום", התנוססו תמונותיהם של הנשיא, שמעון פרס, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. לצדן היו דגל ישראל, סמל המדינה ומלות ההימנון הלאומי, “התקוה". בפינה אחרת היו שיר של נעמי שמר ושלטים שבהם צוינו ימות השבוע, המספרים, מלות שאלה ועוד. ההבדל העיקרי בין הכיתה הזאת לכיתה א' רגילה - מעבר לגילם של התלמידים, כמובן – היה שמלבד הסמלים הישראליים המובהקים והמושגים הבסיסיים בעברית היו בה דגל אתיופיה והאלף־בית באמהרית.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ