סיגריות וסבונים תמורת הלשנות: מהגרים מספרים על החיים בסהרונים וקציעות

בלי תאריך שחרור, בלי חופשות, בלי מצרכים בסיסיים ועם מעט מאוד תקווה. מהגרים מאפריקה מספרים על החיים בכלא, ומתקשים להאמין שמשהו ישתנה

נורית וורגפט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נורית וורגפט

ביום שני בצהריים ניגש סוהר בכלא קציעות לחבורה של אפריקאים שישבו ליד המאהל. "הוא אמר לנו, 'תסתכלו בטלוויזיה, יש חדשות טובות בשבילכם'", סיפר אחד העצירים. לדבריו, הידיעה פשטה כאש בשדה קוצים בין אגפי הכלא הענק, ששוהים בו כמעט 2,000 בני אדם, אך החדשות לא הועילו, כיוון שגם אלה שמבינים עברית התקשו להאמין. "אמרו שבית המשפט יסגור את הכלא? זה באמת נכון?" התעניין העציר. כל שעות אחר הצהריים והערב נוהלו שיחות קדחתניות מהכלא אל קרובי משפחה, חברים ופעילים של ארגוני זכויות אדם. לקראת לילה נשמעו אנחות רווחה מאופקות במאהלים של קציעות ובחדרים הקטנים בכלא סהרונים הסמוך. "עדיין קשה לנו להאמין שישחררו את כולנו", אמר העציר.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ