רק חול וחול

איך עוברים הימים על המוחזקים במתקן חולות

מחוץ למתקן, מחליפים השוהים הוותיקים את רשמיהם עם אלו שזה עתה הגיעו: האוכל ירוד, בחדרים אין חימום, המים במקלחות קרים ואין תעסוקה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

יצחק הגיע השבוע ל"חולות". הוא הלך ברגל על הכביש שמוליך למתחם בתי הכלא הענק בנגב, ובו נמצא גם "מתקן השהייה הפתוח" הזה, שאליו שם פעמיו. יצחק הגיע לכאן מאילת, באוטובוס וברגל. כמו רבים אחרים, גם הוא קיבל זימון לכלא הזה כשביקש להאריך את תוקף האשרה שלו. כשהוא פוסע בכביש המדברי, יצחק נראה כתרמילאי ישראלי בארץ האש: כובע גרב לראשו, תרמילו על גבו, שתי שקיות ניילון מתפקעות בידיו, ובהן כל רכושו. אבל יצחק אינו תרמילאי ואינו ישראלי: הוא מבקש מקלט סודאני מדרפור. לכלאו החדש הגיע תשוש מטלטלות הדרך. "אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס?" שאל אותו בחיוך הסוהר בשער, ויצחק שתק ונעלם באוהל הכניסה הלבן, מאחורי הגדרות. כמו לכל שאר העצורים, גם ליצחק אין מושג כמה זמן ייאלץ להישאר כאן ומה יהיה בסופו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ