הלוויית שלושת הנערים: היאחזות באחדות

הדבר הבולט ביותר בטקס במודיעין היה הכמיהה לסולידריות של 18 הימים שקדמו לה. הפוליטיקה נדחקה הצדה, ובמקומה נחשפה שפה דתית חדשה

יאיר אטינגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אטינגר

למעלה משעה תחת קרני השמש הכבדות, בהמתנה לטקס המתמהמהת בבית העלמין במודיעין, והשירים כאילו הושרו מאליהם. תחילה "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים", ואז בקעו מתוך רבבות הצעירים מזמורי כיסופים ואמונה, "לא אירא רע כי אתה עמדי", בעיניים עצומות, ואז עמוק אל ההימנונים של קיץ 2005, "תפילה לעני כי יעטוף" ו"תהא השעה הזאת". וביוגרפיה שלמה של מגזר שלם נפרשה לרגע, בין שעת משבר לשעת משבר, בין החמימות השבטית ובין הכמיהה של אותו שבט לפעול ולהיות במרחב הישראלי הגדול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ