כשהצופרים שותקים, הווטסאפ רועם

ירי הרקטות מציב אתגר מיוחד בפני חירשים וכבדי שמיעה, שלא ערים לאזעקות. בהעדר פיתרון מסודר, הם מתארגנים בקבוצות ווטסאפ המתריעות על ירי

עפרה אידלמן
עפרה אידלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
עפרה אידלמן
עפרה אידלמן

דמיינו שאתם נמצאים באירוע, וללא סיבה ניכרת לעין לפתע כולם רצים בבהלה. עבור אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה שאינם נמצאים בטווח הרקטות בדרך כלל זו היתה השבוע המציאות. הרקטה הראשונה בגוש דן תפסה אותם בהפתעה גמורה.

"הייתי באירוע ולא שמעתי בכלל את האזעקה, ואמרו לנו להיכנס למרחב מוגן", סיפרה אורטל מאיר, מנהלת המועדון החברתי בעמותת "שמע", חירשת, בת 30 מראשון לציון. "לא הבנתי כי לא חשבתי שתהיה אזעקה בתל אביב". סביבה מיהרו כולם להיכנס למרחב מוגן, אך מיד לאחר שנשמעו קול היירוט שבו לשגרה. "היה לי מוזר לראות איך אנשים נרגעו מיד והכל חזר להיות כרגיל. הם הרגישו בטוחים". לעומתם, היא הרגישה מאותו רגע חרדה. היא חששה שגם את האזעקה הבאה לא תשמע. "נסענו מהר למשפחה של בן זוגי כדי לתמוך בהם ולהיות אתם", סיפרה, "בלילה פחדנו, אבל היינו בגישה של 'אם ייפול אז ייפול'". בן זוגה של מאיר ושני הוריו חירשים גם הם: "זה מלחיץ אם אין בבית מישהו ששומע. אני לא חושבת שאנו צריכים לחיות כך, אנחנו לא אשמים בזה שאין נגישות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ