היהודים והמוסלמים שמעזים להושיט ידיים, למרות קרב הדמים בעזה

פעילי שלום 
נסעו באוטובוס מירושלים לעזה, יהודים ומוסלמים מגוש עציון ומקלנסואה אכלו יחד ארוחה מפסקת ונשים משני הצדדים קוראות להפסיק את הלחימה

עפרה אידלמן
עפרה אידלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עפרה אידלמן
עפרה אידלמן

"לוּ זָרַעְנוּ עוֹפֶרֶת/ מֶה הָיְתָה מַצְמִיחָה הָאֲדָמָה?/ גְּוִיּוֹת טְרִיּוֹת/ אוֹ עֵצִים מֵתִים?" (מתוך "בקול רם פורטים בגיטרה", מאת נאצר רבאח, עזה).

ביום שבו נורו לראשונה רקטות לעבר ירושלים, התארחה דוריין לוין אצל חבריה הפלסטינים בכפר וולאג'ה לארוחת שבירת צום הרמדאן. כשנשמעה האזעקה, הביטה לוין בעיני אם המשפחה, נסייבה, וזו אמרה לה: "אנחנו ביחד נעשה שלום". במחזה שנתפש כלא סביר כיום, הם עמדו באזעקה במעגל עם בני המשפחה, החזיקו ידיים וצעקו: "לב אחד, עם אחד, אהבה אחת!". לוין אומרת ש"האירוע הזה גרם לי להבין כמה אנחנו יכולים לחיות ביחד אם רק נקדם את שיחות השלום, כי כל מלחמה מביאה עוד פחד ושנאה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ