בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק על העברית בתקופת המנדט היה צמוד משחשבנו

עיריית ת"א החזירה לתושבים פניות שלא נכתבו בעברית וביאליק זעם לשמוע שפות זרות. למרות זאת, מחקר מראה ששלטי הרחוב, התפריטים ואפילו חיים ויצמן הסגירו מציאות מורכבת הרבה יותר

6תגובות
זולטן קלוגר / לע"מ

ב–1906, זמן קצר אחרי שעלה לארץ ישראל, כתב דוד בן גוריון מכתב נרגש לאביו מפתח תקווה: "התחייה העברית הִנֵה הנָה! השלטים העבריים שבכל חנות, הדיבור העברי בחוצות, בבתי המסחר וברסטורנטים, ניצני התחייה! לא, כאן אי אפשר לפקפק, אי אפשר שלא להאמין! כל מי שעינים לו רואה בחוש, וכל מי שלב לו, לב רגש, חש ומרגיש את פרחי האביב". בן גוריון, שהיה אז בן 20, ראה בתחיית השפה העברית את אחד הסימנים החשובים שמבשרים את התחייה הלאומית בארץ ישראל. היום, כמעט 110 שנים לאחר מכן, ייתכן כי ההתלהבות שאחזה אז במי שלימים היה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו