טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלוואי שהייתי זגורי: עולים מרוסיה מנפצים סטריאוטיפים כואבים

בערב שירה ותרבות בירושלים, ביטאו בעברית ילדי העולים את הזעם והעלבון שחשו הם והוריהם, שכונו מאפיונרים וזונות. "אנחנו 20 שנה אחרי, אבל רק עכשיו הפצע מגליד"

תגובות
אוליבייה פיטוסי

מוזיקה מוכרת מקומדיות סובייטיות קידמה את פני המבקרים ב"פסטיבל תרבות רוסית לדוברי עברית" של קבוצת "דור 1.5", הקבוצה — ישראלים דוברי רוסית שעלו בשנות ה–90, יזמו את הפסטיבל. השבוע התקיים ערב תחת הכותרת "שירהגירה", שמטרתו לקרב את התרבות הרוסית לישראלים ולהפך. בית הקפה "תמול שלשום" בירושלים, שאירח את האירוע, התמלא בצעירים, רובם — אך לא כולם — ממוצא רוסי. "אנחנו 20 שנה ויותר אחרי העלייה של שנות ה-90, אבל עד עכשיו הפצע דימם וכאב מדי" הסבירה מארגנת הערב, אלקס ריף, שבעצמה עלתה בילדותה. "עכשיו הפצע...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות