הסנדלרים מתריעים על היעלמות המקצוע, אבל יודעים שהציבור לא יילך יחף

רוב הסנדלריות היום בארץ שייכות ליוצאי בריה"מ לשעבר - שם נעליים עלו כמו זהב וסנדלרים נסעו בכלי רכב מפוארים. עכשיו כבר לא מלמדים את המקצוע, ואת הנעליים שבאות מסין לא משתלם לתקן

רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד

יש תחזיות רבות על גורל המדינה בעוד כמה עשורים, אבל הסנדלרים כבר לא צריכים תחזיות - הם מרגישים שהם דור אחרון במקצוע. רבים מהסנדלרים בישראל הגיעו מברית המועצות לשעבר, שם למדו את המקצוע וראו בו קריירה לחיים. אבל כעת המקצוע מתקיים על אדי הדלק של העלייה הגדולה משנות ה-90.

"זה הולך להיגמר כי אין בתי ספר", אומר רומן קוסטנקו, סנדלר בן 36 שעלה מסיביר בגיל 20, ב-1999. את המקצוע הוא למד בבית ספר מקצועי. שם, הוא אומר, היתה זו בחירה לא רעה בכלל: "במוסקבה יש סנדלרים עם שלוש־ארבע סנדלריות, שנוסעים ביגואר. אני בטוח שיש אנשים בישראל עם ידיים טובות שרוצים לעבוד כסנדלרים, אבל אין בתי ספר מתאימים. לדעתי צריך להקים בתי ספר, אחרת התחום ייעלם. יש אנשים שאוהבים להריח עור, ולא כולם יודעים להיות מהנדסים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ