בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור אישי || אני רוצה להרגיש שייכת

ההתייחסות של ראש הממשלה להפגנת יוצאי אתיופיה בירושלים בשבוע שעבר מביכה, והיעדר הלבנים שם מעורר תהיות. רק אל תאחלו לי "בהצלחה עם המאבק". מכתב מסטודנטית שחורה

160תגובות

אני כאן כדי לספר לכם על הזעם הכבוש שלא התפרץ באמת בהפגנה בירושלים בשבוע שעבר, כיוון שהוא תחת דיכוי תודעתי של המדוכאים עצמם. כאלף איש, בעיקר צעירים יוצאי אתיופיה, היו שם. גם קייסים, המנהיגים הרוחניים של הקהילה ואנשי בשורה שהרבנות הראשית דאגה לערפל את חשיבותם כרבנים ובכך מנעו את קבלתם לממסד הדתי – ובכך גם מהתודעה הציבורית והישראלית — היו שם. כולם מחו בתגובה לדיכוי: גזעי, מגדרי ומעמדי. וכמובן, גם על יחסה הבוטה והגזעני של המשטרה. לאחר סדרת מקרי מוות של בני נוער שחורים שלא פוענחו בשנים האחרונות,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו