לא בתוכניות: למה אין אף אזרח ערבי בתפקיד תכנוני משפיע?

על רקע מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית, בדיקה מעלה כי הערבים זוכים לייצוג מזערי בלבד בגופי התכנון והבנייה. מומחה לתכנון ובנייה, עו"ד קייס נאסר: "אנו מודרים מקבלת ההחלטות בכל הרמות"

ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי

מצוקת הדיור היתה אחד הנושאים הבולטים על סדר היום במערכת הבחירות האחרונה. בחברה הערבית מדובר במצוקה כפולה שגם הרשויות תורמות לה: בחודשים האחרונים קמה זעקה בעקבות הריסת בתים בכפר כנא שבגליל התחתון ובכפר דהמש הסמוך ללוד ובעקבות ההחלטה לפנות את היישוב הבדואי אום אל-חיראן בנגב. זעקה זו התבטאה גם בהפגנה שקיימו אזרחים ערבים לפני כחודש - לראשונה, בכיכר רבין בתל אביב.

ההחלטות החשובות בתהליך אישורן של תוכניות בנייה ופיתוח מתקבלות במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובוועדות תכנון מקומיות ומחוזיות, ואלו נעזרות בגופים ואנשי מקצוע חיצוניים. הוועדות כפופות לרשויות המקומיות ולמשרד הפנים ואנשיהן, בהם מהנדסים, מתכננים ויועצים משפטיים, הם שקובעים לבסוף את מדיניות התכנון, מאשרים את התוכניות ובוחנים את ההתנגדויות להן. דיוני הוועדות מוגדרים ברובם כדיונים מקצועיים ומתנהלים הרחק מעיני הציבור. בהקשר זה עולה שאלת הייצוג של בדרג המקצועי של ועדות התכנון בישראל, אותן ועדות המעצבות את המרחב התכנוני ביישובים הערביים, כמו גם בערים המעורבות. מחקר חדש מצביע על כך שברוב הוועדות המכריעות והחשובות אין ייצוג לערבים.

עורך הדין קייס נאסר, מומחה לתכנון ובנייה, ערך לאחרונה סקר מקיף שבחן את בייצוג הערבי בגופי התכנון. מבדיקתו, המבוססת על נתוני משרד הפנים, עולה כי ערבים אינם מאיישים אף תפקיד מקצועי שיכול להשפיע על קבלות ההחלטות בענייני תכנון ובנייה. במינהל התכנון, שבמסגרתו פועלות המועצה הארצית לתכנון ובנייה והוועדות המקבילות לה, יש 74 עובדים שאיש מהם אינו ערבי. מעולם לא מונה אזרח ערבי לתפקיד ראש מינהל התכנון, וגם בין היועצים למועצה הארצית - יועץ משפטי, יועץ מים וביוב ויועץ חברתי - אין ייצוג לערבים. רק 65 מתוך 1,765 היועצים במאגר מינהל התכנון הם ערבים. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, הגוף העליון שמכריע בערעורים על תוכניות שהתקבלו בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, כוללת חמישה הרכבים ומתכנסת ארבע פעמים בחודש. בכל חמשת ההרכבים אין ולא היה מעולם יו"ר ערבי.

גם ברמה המחוזית התמונה לא מעודדת. בארץ יש שש ועדות מחוזיות לתכנון ובנייה, שבכל אחת מהן יועץ משפטי ומתכנן מחוז, העומד בראש לשכת התכנון המחוזית. מעולם לא מונה מתכנן מחוז או יועץ משפטי ערבי לאף אחת משש הוועדות. המצב לא שונה בהרבה בלשכות התכנון המחוזיות: במחוז הצפון 32 עובדים, רק שלושה מהם ערבים; בחיפה יש 19 עובדים, בהם ערבי אחד; בירושלים יש ערבי אחד מתוך 26 עובדים, וגם במחוז מרכז ערבי אחד בין 44 עובדים. בסך הכל, מתוך 164 העובדים בכל המחוזות רק שישה הם ערבים. בשש ועדות הערר המחוזיות לתכנון ובנייה, מאז הקמתן ב-1995, מעולם לא כיהן ערבי כיו"ר.

לעתים ממנה משרד הפנים במכרז חוקרים לשמיעת התנגדויות לתוכניות. לפי הסקר, מתוך 116 חוקרים וחוקרות שנבחרו, רק ארבעה היו ערבים. במכרז שפרסם משרד הפנים ב-2013 להכנת תוכניות מתאר מקומיות עבור מינהל התכנון ולשכות התכנון המחוזיות נבחרו עשרה צוותים להכנת תוכניות מתאר ל-27 יישובים בארץ, 12 מתוכם יישובים ערביים, אך באף אחד עשרת הצוותים לא נכלל משרד תכנון ערבי אחד.

אפילו במישור המקומי, הקרוב יותר לבית, אין ייצוג הולם לערבים. ב-126 הוועדות המקומיות והמרחביות, השייכות לשלטון המקומי, ישנם רק עשרה יו"רים ערבים - אף ש–37 מהוועדות משרתות את האוכלוסייה הערבית, בין היתר בארבע ערים ערביות: נצרת, טירה, רהט וטייבה. 13 מהנדסים ערבים מכהנים ב-37 הוועדות הללו כמהנדסי העיר או הוועדה המרחבית, וכיועצים משפטיים לוועדות המקומיות והמרחביות מכהנים תשעה ערבים - היועצים הערבים היחידים בוועדות. עו"ד נאסר מצביע על מה שהוא מגדיר "משטר הפרדה": המהנדסים והיועצים הערבים מכהנים רק בוועדות המשרתות את האוכלוסיה הערבית.

הפגנה במחאה על מצוקת הדיור בחברה הערבית בכיכר רבין בתל אביב, בחודש שעברצילום: תומר אפלבאום

המחקר בוחן גם את מחלקות התכנון ואגפי ההנדסה בערים המעורבות. בעכו, שבה שליש מהתושבים הם ערבים, שלושה מתוך 32 עובדי המחלקות הללו הם ערבים, ושם המצב עוד טוב: בחיפה, לוד, רמלה ותל אביב-יפו אין כלל ערבים במחלקות התכנון ואגפי ההנדסה.

"הממצאים מעידים כי אנשי המקצוע הערביים מודרים מקבלת ההחלטות בתחום התכנון והבנייה בכל הרמות", אומר עו"ד נאסר. לדבריו, העסקת אנשי מקצוע ערבים בתפקידי מפתח במערכת עשויה הן לתרום לתכנון והן להגביר את אמון האוכלוסיה הערבית במערכת. המצב הנוכחי, הוא אומר, אינו מקובל אף לפי פסיקת בית המשפט העליון.

ראש מועצת עוספיא, וג'יה כיוף, מכהן כחבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה וממלא מקום בוועדה המחוזית בחיפה בנוסף לחברותו בוועדה המרחבית רכס הכרמל. לדבריו, החוסר בייצוג לערבים בוועדות התכנון מותיר לרשויות הערביות מרחב תמרון מצומצם מאוד: "אנחנו מגיעים לשלבי התכנון כשכל התוכניות הארציות כבר אושרו. לוקחים בחשבון את שיקולי המדינה והירוקים - אבל לא את השיקולים של האזרחים ביישובים הערביים. המשמעות היא שצריך לתכנן על מה שנותר, וזה מציב אותנו במצב בלתי אפשרי. מצד אחד אין אדמות מדינה ומצד שני האזרחים הערבים רוצים לשמור על מה שנותר להם מהשטחים הפרטיים, אז הכל נתקע" . לדברי כיוף, אף שנוכחותו במועצה הארצית מסייעת לו לעתים בקידום תוכניות, "המצב הוא שתמיד אתה מיעוט שבמיעוט או נעדר ממנגנון קבלת ההחלטות - וזה מצב מעוות".

עורך הדין קייס נאסרצילום: עופר וקנין

פרופ' ראסם חמאייסי, מתכנן ערים וגיאוגרף מאוניברסיטת חיפה המייעץ לגופי תכנון ולרשויות מקומיות, טוען כי "אי-ייצוג הערבים במוסדות התכנון מביא לעיוות התוצר התכנוני ולהדרת הערבים מעיצוב המרחב הציבורי". הפיתרון, לדבריו, הוא "אזרוח" של תהליכי התכנון כך שיתקיימו בשיתוף הקהילות ולא יתמקדו בהיבטים הלאומיים כפי שקורה כיום.

אנשי מרכז אינג'אז, הפועל לקידום השלטון המקומי בחברה הערבית, העלו את סוגיית ייצוג הערבים במוסדות התכנון בפגישות מקצועיות עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. "מהנדסים ומתכננים ערבים מכירים את האתגרים וההזדמנויות בצורה הטובה ביותר וחדורים רצון עז להביא לשיפור ופיתוח התשתיות ביישובים הערביים", אומרת מנהלת המרכז, ג'ידא רינאווי. היא מזכירה כי בימים אלה פועלת ועדה מטעם המדינה הבוחנת פיתרונות למצוקת הדיור בחברה הערבית, אבל לדבריה, אם זו לא תהיה מתואמת עם הרשויות הערביות סיכוייה אינם טובים.

ממשרד הפנים נמסר כי "בוועדות התכנון ברחבי הארץ עובדים 12 עובדים מהמגזר הערבי" - שניים באגף ההנחיות במינהל התכנון, בודק תוכניות במחוז ירושלים ותשעה עובדים נוספים שלא צוין תפקידם במחוזות תל אביב, חיפה והצפון. במשרד הבהירו כי "פורסמו לא מעט מכרזים לתפקידי בודקי תוכניות במחוזות, אך לא הוגשו מועמדויות (של ערבים)". עוד נמסר מהמשרד: "במחוז הצפון 14 ועדות תכנון מרחביות, שב-5 מהן מכהן יו"ר מהמגזר. ב-11 ועדות יש על פי חוק רוב מוחלט של חברים מהמגזר. בוועדות מועסקים עשרות עובדים מהמגזר בתפקידים שונים, בין היתר כמהנדסי ועדות וכבודקי תוכניות". בנוגע לוועדות המקומיות מסר המשרד כי העסקת עובדים בהן נמצאת באחריות הרשויות המקומיות. למעשה, תגובת משרד הפנים אינה סותרת את הנתונים שהציג עו"ד נאסר, והעובדים הערבים שהוזכרו בה נושאים בתפקידים זוטרים יחסית.

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה כי "המרכז פרש את הבעיה בפני משרדי הממשלה הרלוונטיים וימשיך לתמוך בכל מהלך שיוביל להגדלת הייצוג של המגזר הערבי בוועדות התכנון והבנייה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ