דווקא במפלגת העבודה לא ממהרים לתמוך בצדק חלוקתי

בעוד ההצעה לתקצב רשויות לפי חוזקן זוכה לאהדה רבה, המאבק על הכנסות מארנונה נוגע בעצב הכי חשוף של השלטון המקומי. ראש מועצת ירוחם: שירותי הדת ממומנים דיפרנציאלית, למה לא החינוך?

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אור קשתי
אור קשתי

שתי הצעות חוק שהגישו השבוע שלושת ראשי השדולה לצדק חלוקתי בכנסת — הח"כים מיקי מכלוף זוהר (ליכוד), יוסי יונה (המחנה הציוני) ואורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו) — מבטאות את הדרך שכבר נעשתה ואת זו שיש עוד לעשות: ההצעה הראשונה מציעה תקצוב דיפרנציאלי של רשויות מקומיות בנושאי חינוך ורווחה, והשנייה מבקשת לחלק מחדש את ההכנסות מארנונה בין מועצות אזוריות לבין ערי פיתוח בקרבתן. על ההצעה הראשונה חתמו 63 ח"כים, אך על השנייה — רק 32. זהו כנראה הפער בין הצעה הנמצאת בקונסנזוס רחב יחסית לכזאת שנוגעת בעצבים חשופים, המתייחסים לעושר המבוסס על אדמות והכנסות. מבחינת יוזמי ההצעה, העובדה כי הכנסות המועצה האזורית באר טוביה למשל, מארנונה שלא למגורים, גבוהות פי שלושה מאלה של קרית מלאכי השכנה (102 מיליון שקלים ו–29.5 מיליון שקלים, בהתאמה) היא תולדה של עיוות היסטורי בחלוקת הקרקעות. זהו המאבק הבא בחזית הצדק החלוקתי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ