השר אלקין סיכל את הצעת האוצר לסגור את ארגון נתיב

האוצר הציע לקצץ עשרה מיליון שקלים מתקציב נתיב ולהקים ועדה שתבחן את המשך פעילותו. לדברי אלקין, הוא השיג תוספת של 25 מיליון שקלים לתקציב הארגון, המתנהל ללא שקיפות ובלי ראש ארגון

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלקין במליאת הכנסת, בחודש שעברצילום: אוליבייה פיטוסי
אנשיל פפר
אנשיל פפר

ארגון נתיב, שהיה ידוע בעבר כ"לשכת הקשר ליהודי ברית המועצות" ונחשב בתשע השנים האחרונות לשירות החוץ הפרטי של השר לשעבר אביגדור ליברמן לקהילות היהודיות דוברות הרוסית בעולם, ניצל שוב מניסיון של משרד האוצר להביא לסגירתו. בהצעת התקציב שהוגשה לממשלה לפני כשבועיים על ידי משרד האוצר, הוצע לקצץ עשרה מיליון שקלים מתקציב נתיב ולהקים ועדה שתבחן את המשך פעילותו כדי לבטל כפילויות ולהעביר חלק מסמכויותיו למשרד החוץ, שמתנגד כבר שנים רבות להמשך קיומו של הארגון. בנתיב העריכו כי ימי הארגון ספורים ובמשרד החוץ החלו להיערך בהתאם.

ואולם שר הקליטה זאב אלקין, שהארגון נמצא באחריותו ופועל כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה, אמר בשבוע שעבר ל"הארץ" כי הצליח להביא לביטול הניסיון של משרד האוצר לסגור את הארגון. לדבריו, הוא אף השיג תוספת של 25 מיליון שקל לארגון כדי להתמודד עם התגברות הבקשות לעלייה מרוסיה ומאוקראינה בעקבות המתיחות בין שתי המדינות. "דווקא עכשיו, עם העלייה בהיקף הבקשות לעלייה, יש צורך רב יותר בנתיב, ואין מי שיכול למלא את התפקידים של בדיקת הזכאות במשרד החוץ ובסוכנות היהודית", אמר אלקין. לדבריו, בקרוב ייפתח הליך לבחירת ראש חדש לארגון, והוא שוקל שינויים בדגשי פעילותו.

בחודש האחרון מתנהל נתיב ללא ראש ארגון, עם פרישתה של נעמי בן עמי, ששימשה בתפקיד במשך תשע שנים. בעקבות החלטתו של ליברמן, מי שנחשב לפטרון הארגון, לא להצטרף לממשלה, חוששים עובדיו למקום עבודתם ונמצאים במוקד מאבק שליטה על עתיד הארגון ותחומי פעילותו.

הארגון, שהוקם ב-1952 כדי לשמר את הקשר עם יהודי ברית המועצות מאחורי מסך הברזל, היה חלק מקהילת המודיעין וראשו ישב בוועדת ראשי השירותים יחד עם מפקד אגף המודיעין וראשי השב"כ והמוסד.

עם התפרקות ברית המועצות החלו רבים בממשלה להטיל ספק בנחיצות הארגון ותקציבו קוצץ בהדרגה. "מהרגע שברית המועצות התפרקה, כבר לא היה ברור איזה תפקיד נתיב משמש", אומר בכיר לשעבר בארגון. "היה צריך לסגור, אבל במדינה שלנו לא סוגרים דברים בקלות". מי שהציל את נתיב היה ליברמן. עם הצטרפותו לממשלת אולמרט ב-2006, כשר לנושאים אסטרטגיים, דרש ליברמן שנתיב יועבר לאחריותו והשיג לארגון תקציבים נוספים ועשרות משרות חדשות.

כיום עובדים בנתיב קרוב ל–80 איש, פי שלושה ממספר העובדים בתקופתו של ליברמן, ותקציבו מסתכם בכמאה מיליון שקלים. גם כששימש שר חוץ בממשלות נתניהו, שמר ליברמן על האחריות לנתיב, למרות תלונות מצד דיפלומטים ישראלים כי הארגון ממלא תפקידים של משרד החוץ ושל הסוכנות היהודית. באופן רשמי, נתיב מופקד כיום על בדיקת זכאותם לעלייה של אזרחי ברית המועצות לשעבר ועל הפעלת מרכזי תרבות יהודיים באותן מדינות.

אף שכבר מאמצע שנות ה–90, נתיב אינו חלק מקהילת המודיעין, הוא ממשיך להתנהל כגוף חשאי. הארגון פועל ממשרדים אנונימיים בתל אביב ופעילות אנשיו אינה מתפרסמת. החשאיות סייעה להוריד מסדר היום ביקורת קשה הנוגעת לפעילותו. ניסיון של ליברמן להרחיב את מנדט הארגון לפעילות בקרב קהילות יהודיות דוברות רוסית מחוץ לתחומי ברית המועצות לשעבר, בעיקר בגרמניה ובארה"ב, נתקל בהתנגדות קשה ואף עורר משבר דיפלומטי שקט עם הממשלה בגרמניה, שהתנגדה להצבת שליח נתיב בתחומה.

הארגון אף הפך בשנותיו של ליברמן למוקד מינויים של מקורבי השר ומפלגת ישראל ביתנו. מועמדים לשליחות בארגון סיפרו כי נאלצו לעבור ראיונות אצל מנכ"לית המפלגה וסגנית שרת הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום. ב-2013 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף על פעילות נתיב. בין השאר נכתב בדו"ח כי הארגון מתנהל ללא פיקוח ובבזבזנות.

במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ העדיפו שלא להגיב. מלשכת ליברמן לא התקבלה תגובה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ