בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

20 שנה לרצח רבין

נוער הנרות מפיק לקחים ומנסה להבין מה השתבש

הדור שהתאבל על רבין בכיכר, שנתלו בו תקוות כי יביא לשינוי, נותר רחוק מעמדות ההשפעה. השבוע הם ניסו להבין מדוע בשונה מצעירי המחאה החברתית, הם יועצים ודוברים אך לא ח"כים

תגובות
אי־אף־פי

עשרים שנה זה פרק זמן ארוך בחייהם של תלמידי התיכון, החיילים והסטודנטים הצעירים, שבאו לתמוך במהלכי השלום של יצחק רבין בנובמבר 95'. אחרי שנרצח הם המשיכו לבוא לכיכר לבכות ולהדליק נרות לזכרו. כעת הם בשנות ה–30 וה–40 לחייהם, חלקם הקימו משפחות, והם מתקשים להשלים עם הקיפאון המדיני, ההסתה וההקצנה. האלימות של החודש האחרון גרמו לזיכרונות מאותה התקופה להדהד, והם מוצאים הרבה מן המשותף בין אז להיום. השבוע ניסו כמה מהפעילים המרכזיים באותה תקופה להבין מה קרה למדינה, אילו לקחים הופקו ומדוע אין להם ייצוג בהנהגת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו