פרשנות

ההסדר בכותל מחזק את החרדים והרפורמים ומחליש קבוצות אחרות

החוק הישראלי מכיר לראשונה במנהגי התפילה של הרפורמים והקונסרבטיבים, ועוד בכותל. אלא שמונופול הרבנות הראשית במקום דווקא יתחזק - ומי שייפגע יהיו חילונים ודתיים המסתייגים ממנו

יאיר אטינגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יאיר אטינגר

מי שמחפש נימוקים נגד ההסדר החדש שעליו חתומות נשות הכותל, הקובע כי הן יוכלו להתפלל מעתה בגן הארכיאולוגי המכונה גם "הכותל הדרומי", ימצא אותם בשפע בדברי נשות הכותל עצמן, בארכיונים.

בפברואר 1996 כתבו פרקליטי נשות הכותל לוועדת המנכ"לים שמונתה כדי למצוא פתרון למחלוקת: "ההנחה שאין מקום לשקול פתרון ברחבת הכותל היא בלתי סבירה באופן קיצוני ומפלה. ההצעה להרחיק את הנשים מרחבת הכותל למקומות אחרים היא משפילה, מכאיבה, מהווה צו גירוש מהעם היהודי ויש בה משום ניסיון להפוך אותן ליהודים מסוג נחות". ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, אמרה ל"הארץ" ב-2003 על מתחם קשת רובינסון, כי "גם אם זה היה ארמון שיש, זה עדיין לא הכותל". אחר כך חזרה ואמרה כי "אף אחד לא מרגיש שזה הכותל", וכאשר הרעיון תפס תאוצה בשנים האחרונות, צוטטו הופמן וחברותיה אין ספור פעמים, בישראל ובארה"ב, עם משל האוטובוס. הן לא מוכנות לקבל שישליכו אותן "לירכתי האוטובוס", כלומר לקשת רובינסון, "גם אם המזגן פועל שם טוב יותר".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ