מדרך המשי לירושלים: מסע התלאות של הגניזה האפגנית

לפני חצי שנה, בתום מבצע ממושך, הביא לישראל סוחר העתיקות לני וולף מאה תעודות בנות אלף שנה. המסמכים, שהתגלו במערה, שופכים אור על חיי היומיום של קהילה יהודית נשכחת בין איראן לסין

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ניר חסון
ניר חסון

הקוד הלא כתוב של סוחרי עתיקות אומר שאין צורך לתרום לבן שיחך מידע מדויק שאינו נחוץ לסיפור. כך גם עם סיפורם של מאה עמודי הגניזה האפגנית שהובאו לישראל לפני כחצי שנה על ידי סוחר העתיקות הישראלי לני וולף. את החומר הוא ראה לראשונה "בארץ מזרח תיכונית", וכדי להשיגו הוא היה צריך לנסוע ל"שמונה מדינות", אשר לשלוש מהן אי אפשר להיכנס עם דרכון ישראלי. מקור התעודות האלו "בין מערב סין למזרח עיראק ומהרפובליקות האיסלאמיות של ברית המועצות לשעבר בצפון ועד פקיסטאן בדרום", כדבריו. אך למרות כל המסתורין, בסופו של יום מדובר בסיפור הצלחה שבזכותו נחשפים חוקרים ישראלים לחומר מדעי שלא יסולא בפז: מאה תעודות בנות אלף שנה השופכות אור על אחת הקהילות היהודיות הנידחות והבלתי מוכרות בעולם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ