בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש האחד והיחיד שאנחנו חייבים להודות לו: פרידה ממורה וחבר

אלי ויזל היה איש עם אומץ בלתי רגיל, עם דעות ברורות, עם בקיאות עצומה בארון הספרים היהודי ובתרבות הכללית ועם יכולת לרתום את הידע העצום למען עם ישראל וארץ ישראל. מייסד ארכיון ויזל סופד

65תגובות
אלי ויזל במשרדו בניו יורק, 2012
Bebeto Matthews/אי־פי

קראתי הרבה מכתבי אלי ויזל. קראתי עשרות הספדים שכתב ואמר. אך כעת אני מתקשה בעצמי למצוא את המילים להיפרד ממנו. אלי ויזל, שנחשף לפני בשנים הארוכות בהן הקמתי וניהלתי את הארכיון שלו באוניברסיטת בוסטון, היה דמות שונה מזו שרבים בארץ מכירים. בעבודה המשותפת הוא היה איש שהקרין חום רב, רצינות עם הומור, מחשבה מעמיקה עם חיוך על השפתיים. אנקדוטה קטנה: מדי שנה נתן אלי ויזל סדרה של שלוש הרצאות פומביות באוניברסיטת בוסטון. לכל הרצאה הגיעו יותר מ-2,000 מאזינים, רובם, אגב, לא יהודים. באחת הפעמים נושא ההרצאה היה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו