בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור אישי

אחי האבוד, דן, אולי אתה חי ברחוב המקביל?

אחות בית הספר גילתה לי את הסוד שהסתירו ממני הוריי עד אז ומאז. הידיעות על היעלמותם של ילדים אשכנזים עוררו שוב את השאלות

186תגובות

לקראת תחילת שנת הלימודים בבית הספר התיכון נקבעה לנו פגישה עם אחות בית הספר. זה היה בקיץ של שנת 1967, אחרי המלחמה, ואמי ואני הלכנו ל"עירונית א'", כמו שקראו אז לגימנסיה הנחשבת, נרגשים. אני זוכר את הכתובת שקידמה אותנו: קללה נגד המורה לאנגלית, מרוחה לאורך הקיר. המורה הזאת התאבדה לימים בקפיצה ממגדל משרדים. האחות בשביס ושמלת אחיות ירוקה שלפה את התיק מהערימה שעל שולחנה והחלה לעיין בו. היא שאלה על מחלות ילדות ועל הרגלי צחצוח שיניים, ואז, ללא כל התראה מוקדמת, ניחתה המהלומה: "אני מבינה שהיה כאן אח...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו