בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המרד התימני בקרית שמונה: העולים נלחמו בכור ההיתוך כדי לשמר את זהותם

התימנים שנשלחו למעברה בחלסה דרשו להקים בית כנסת, איימו לשבות רעב והתנגדו לחינוך החילוני. מחקר חדש מלמד על שיטות מאבקם ומסביר למה רק מעטים נשארו במקום

44תגובות
מעברת קרית שמונה ב-1955 . "כל אחד רוצה לחטוף את הילדים ממנו בלתי רצוננו ובלתי ידיעתנו"
המוזיאון לתולדות קרית שמונה

אחד הדברים ששרה דמרי זוכרת עד היום זה הכעס של העולים מתימן על שהובאו למקום בו לא היה בית כנסת, ואת המאבק על הפאות. דמרי, בת "75 בערך" כדבריה, היתה בת שש או שבע כשהגיעה ב–1949 עם משפחתה למעברת קרית יוסף, כיום קרית שמונה. היא זוכרת שגזרו לילדים את הפאות בכוח והיו כאלה שבכו. "זה היה הכבוד שלהם", הסבירה השבוע ל"הארץ" והוסיפה: "למבוגרים לא הורידו. אבא שלי הלך מכות כדי לא להוריד". דמרי היא בין הבודדות מעולי תימן שנשארו בקרית שמונה. קבוצה גדולה מהם הקימו מושב בשרון ואחרים נפוצו לכל עבר. הסיפור של...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו