המרד התימני בקרית שמונה: העולים נלחמו בכור ההיתוך כדי לשמר את זהותם

התימנים שנשלחו למעברה בחלסה דרשו להקים בית כנסת, איימו לשבות רעב והתנגדו לחינוך החילוני. מחקר חדש מלמד על שיטות מאבקם ומסביר למה רק מעטים נשארו במקום

נעה שפיגל
נעה שפיגל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעה שפיגל
נעה שפיגל

אחד הדברים ששרה דמרי זוכרת עד היום זה הכעס של העולים מתימן על שהובאו למקום בו לא היה בית כנסת, ואת המאבק על הפאות. דמרי, בת "75 בערך" כדבריה, היתה בת שש או שבע כשהגיעה ב–1949 עם משפחתה למעברת קרית יוסף, כיום קרית שמונה. היא זוכרת שגזרו לילדים את הפאות בכוח והיו כאלה שבכו. "זה היה הכבוד שלהם", הסבירה השבוע ל"הארץ" והוסיפה: "למבוגרים לא הורידו. אבא שלי הלך מכות כדי לא להוריד". דמרי היא בין הבודדות מעולי תימן שנשארו בקרית שמונה. קבוצה גדולה מהם הקימו מושב בשרון ואחרים נפוצו לכל עבר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ