ההסכם בין ברקת לחרדים הוא לא בלתי סביר, אך הסיבה שגרמה לו מעוררת דאגה
ההסכם על אופיין של השכונות המעורבות בירושלים, שנרקם בין ראש העיר לקבוצה קטנה של רבנים, מבשר על תחילתה של ברית עם החרדים. עבור ברקת, הברית תפלס את דרכו לקדנציה שלישית ואילו עבור החילונים בעיר, לא מדובר בהבטחה שההתחרדות תיעצר
ההסכם בין ראש העיר ירושלים ניר ברקת לרבנים החרדים מהזרם הליטאי הוא אירוע חשוב, מתבקש ועם זאת מדאיג. בשיח החילוני בירושלים ישנו מיתוס שלפיו העיר הולכת לקראת התחרדות מוחלטת. כבר משנות ה–80 צועקים נביאי הזעם החילונים כי עתידה של ירושלים הוא של עיר חרדית, ענייה ומסוגרת עם ציבור חילוני מדוכא שהולך וקטֵן. הנבואה הזו התבדתה פעם אחר פעם. שיעור החרדים בעיר אמנם עלה, אבל באופן מתון, בזכות עזיבה המונית של זוגות צעירים חרדים שיצאו מהעיר. בינתיים נבחר ראש עיר חילוני ובציבור החילוני קמו כוחות חדשים וחזקים שניהלו מאבקים מוצלחים נגד סגירת מקומות ציבוריים בשבת, נגד הדרת נשים ונגד שינוי אופייה של העיר.