יום הזיכרון לשואה ולגבורה

"אנחנו חייבות עוד להתראות! את מבינה, רגינקה?"

התכתבות בין מנהלת בית יתומות שסיימה את חייה בהתאבדות ההמונית בבונקר בגטו ורשה, לחניכתה שברחה לרוסיה ושרדה את השואה, נתרמה לבית לוחמי הגטאות ומתפרסמת כאן לראשונה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

ב–27 באוגוסט 1940 כתבה מריה רוטבלט, מנהלת בית יתומות יהודי בוורשה, מכתב לאחת החניכות שלה, רגינה ברגמן, שנמלטה מהעיר שנה לפני כן, עם פלישת הגרמנים לפולין. "אהובה שלי, אני מאושרת מהאושר שלך. אני מברכת אותך, רגינקה, כמו אמא שלך, ושמחה כל כך באושרך, בדיוק כמוה", כתבה לה.

מאחורי המלים החמות הסתתרה מציאות קשה. רוטבלט ומאה היתומות שגידלה ב"בית הנוער" לבנות — פנימייה השייכת לרשת בתי היתומים היהודית המפורסמת "צנטוס" — נכלאו כעבור זמן קצר בגטו ורשה. ברגמן, ששני הוריה נפטרו בילדותה ובצעירותה גדלה בפנימייה של רוטבלט, נמלטה מההפצצות על ורשה לכיוון מזרח, לשטחי ברית המועצות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ